תוספתא כפשוטה על בבא בתרא א:טו

150. אילן העולה בין מן הגזע, ובין מן השרשין, הרי אילו של בעל הבית. וכ"ה בד. אבל בכי"ע: הרי אילו שלו. ר' יהודה אומ' העולה מן הגזע שלו, ומן השרשין של בעל הבית. וכ"ה בבבלי ב"מ קי"ח ב', 61 בכי"ה, וכן היה לפני הרמב"ן. אלא ששם: הרי אילו של בעל האילן, והיא היא. ועיין להלן בבבלי שם, ומ"ש לעיל ח"ב (ערלה), עמ' 817 ואילך, עיי"ש. והברייתא נסמכה למשנתנו פ"ב מי"ג: אילן שהוא נוטה לשדה חבירו, קוצץ וכו'. ולהלן פ"ה מ"ד: הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו הרי זה לא קנה קרקע וכו', הגדילו לא ישפה (מפני שהענפים שייכים לבעל האילן) וכו', קנה שלשה, קנה קרקע, הגדילו ישפה. ובבבלי שם פ"א ב' אמרו שבמשנתנו שם כולם מודים שאם הגדילו ישפה, והביאו ראייה ממשנתנו כאן הנ"ל שאמרה: אילן הנוטה לשדה חבירו קוצץ וכו', משום שהוא מזיק לבעל השדה. ומשום כך נסמכה ברייתא זו למשנתנו, ופירושה בקונה אילן מחבירו בשעה שאין לו קרקע, כפירש"י בב"מ הנ"ל. ועיין בבבלי כאן פ"ב א', ובירושלמי פ"ה ה"ה, ט"ו ע"א, שפירשו מהו גזע, ומה הן שרשין. ועיין מ"ש לעיל ערלה הנ"ל, עמ' 817.

251-52. בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת. אבא שאול אומ' כל אילן סרק כנגד המשקולת, מפני שהצל רע לבית השלחין. בכי"ע: כל האילן וכו', אבל בד: ובית האילן. ובמשנתנו ספ"ב: בית השלחין, כל האילן כנגד המשקולת. אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת. ושאלו בבבלי כ"ז ב': אבא שאול ארישא קאי, 62 כלומר, על דברי הת"ק שאמר: בחרוב ובשקמה כנגד המשקולת, ועליו חולק אבא שאול ואומר כל אילן סרק דינו כן, אעפ"י שאינו עושה צל הרבה, כמו חרוב ושקמה. או אסיפא קאי. 63 כלומר, על הסיפא שאמרו שם: ובית השלחין, כל האילן כנגד המשקולת, ומשמע שכולל גם אילן שעושה פירות, ועל כך חולק אבא שאול ואומר שדווקא אילן סרק כנגד המשקולת, אבל לא אילנות שעושין פרי. ופשטו מברייתא שלא גרסו בה את המלה "סרק", ולפיה סובר אבא שאול שבבית השלחין כל האילן כנגד המשקולת, וממילא מוכח שאבא שאול אינו חולק אלא על הרישא, ומרבה כל אילנות סרק, ולאו דווקא חרוב ושקמה. וכל זה הוא נגד התוספתא שלנו. ובבבלי שם דייק רב אשי מלשון המשנה עצמה שאמרו שם: בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת (ומשמע אפילו אילן עושה פירות) אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת, ומוכח מן הלשון "כל אילן" שהוא בא לרבות, ואם נפרש שהוא בא לחלוק על הסיפא, על בית השלחין, והוא בא למעט, הרי היה צריך לומר אילן סרק וכו'. כלומר, דווקא אילן סרק, ומאי "כל". ברם במשנה בהוצ' לו, קויפמן, משנה כ"י פריס (הוצ' מקורות), משנה עם פיה"מ להר"מ, הוצ' ר"י קאפח: בית השלחין ובית האילן כנגד המשקולת, כגירסת התוספתא בדפוסים. וכ"ה גם בס' היד ספ"י מה' שכנים, ומרן שלא הכיר גירסא זו שער שלהר"מ היתה גירסת המשנה שבירושלמי ועוד (בית השלחין וכל האילן וכו'), ועל פיה פירש וכל האילן - בית האילן. וכבר ראינו שגירסת הר"מ במשנה תורה, היא גירסת כמה כתי"י במשנתנו, גירסא המקויימת גם ע"י התוספתא כאן, ואין צורך בפירושים. אבל בפיה"מ שלו פירש, כנראה, ע"פ גירסת ההוצאות שלנו, ועדיין לא באו לפניו נוסחאות האחרות של משנתנו. ובכי"ע כאן: בית השלחין, כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רעה לבית השלחין. וודאי גמור הוא שיש כאן השמטה ע"י הדומות, ואין להניח כלל שמי שהוא הוסיף הוספה משונה בדפוסים ובכי"ו. ואשר לפירושה נראה שאף לפנינו ישנה השמטה קטנה, וצ"ל: אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת, [בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת], מפני שהצל רע לבית השלחין. ושמא השמיטו הסופרים את המוסגר בכוונה, מפני שחשבו שהיא פיסקא מן המשנה. ולפי גירסא זו חולק אבא שאול על משנתנו בתרתי, והיינו שכל אילן סרק (ולאו דווקא הרוב ושקמה) כנגד המשקולת, ואפילו בשדה הבעל, אבל בבית השלחין כל האילן כנגד המשקולת, אבל לא בבית האילן. ועיין במנחת יצחק. ובבבלי מסורת אחרת בברייתא זו.