תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ו:יד

122-23. היה ר' מאיר או' לא יסרב אדם וכו'. בבלי חולין הנ"ל (בשמו), ובלי שם ר' מאיר בירושלמי דמאי פ"ד וע"ז פ"א הנ"ל, ובדא"ר פ"ח הנ"ל. ועיין לעיל ב"ק פ"ז ה"ח ומש"ש. ובכולם "יסרב", וכן במשנתנו נדרים ספ"ח: היו מסרבין בו וכו' היה מסרב בחבירו וכו'. וכן במקבילה בתוספתא שם ספ"ד. אבל בבבלי חולין הנ"ל: אל יסרהב וכו'. ולא מצאתי פועל זה בירושלמי, ועיין ר"מ פ"ב מה' דיעות ה"ו, וציין לו בח"ד. ועיין גם בבלי ב"ק ל"ב ב'.

224. ולא יפתח לו חביות. כ"ה בד, כי"ע, בבלי חולין הנ"ל ולעיל ב"ק פ"ז ה"ח, ובכי"ו בטעות: חנויות.

325. או שהיה מבקש לבור לו את היפה וכו'. כלומר, שפתח אותן כדי שיוכל חבירו לראות ולבור לו את היפה, והוא עושה כן לכבודו, מותר. עיין חולין הנ"ל.