תוספתא כפשוטה על בבא בתרא ו:כב
תוספתא כפשוטה על בבא בתרא · Tosefta Kifshutah on Bava Batra 6:22
Open in the reader →144. אילו ואילו שהיו אומ' וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. ומתוך דברי הרמב"ן ק"ב א', ד"ה הא דאקשינן, חי' הר"ן, עמ' 349, ועמ' 352, מוכח שפירשו אילו ואילו, היינו ר' שמעון וחכמים שנחלקו במשנתנו ספ"ו בשטחה של תוכה של המערה מודים שחצר המערה הוא שש על שש, כמשנתנו בסוף פירקין שאין עליה חולק. אבל הסיגנון מגומגם. ויותר נראה כפירוש בעל ח"ד ששי"ן זו מיותרת היא, וצ"ל: אילו ואילו היו אומ' וכו', כלומר בגובהה של מערה לא נחלקו.
244-45. גובהה של מערה ארבע אמות. רשב"ם ק' ב' (במשנה, ד"ה עושה), מאירי, עמ' 448, ריטב"א (במשנתנו הנ"ל), חי' הר"ן, עמ' 346. ועיין מ"ש בהערותיי לדב"ר (הוצ' שלי), עמ' 32, הערות 7–8, ולעיל עירובין, עמ' 379, ובהערות 56–57 שם.
345. ורומן של כוכין שבעה טפחי', וטפח לגופה. בד: וטפח לכיפה. ובכי"ע: וטפח לטפח, ובתוה"א להרמב"ן (עניין הקבורה ד"ו ל"ז ע"ג): מפורש בתוספתא טפח אחד לפותח טפח כדי של[א] תהא טומאה רצוצה, ולא תהא בוקעת ועולה. וכן בחידושיו כאן ק' ב', ד"ה הכוכין: וטפח יתירא, כדי שיהא לו חלל וכו', ותניא נמי בתוספתא הכי וטפח לפתח טפח. וכ"ה בחי' הר"ן, עמ' 348. וכבר פירשו הראשונים (עיין תוספות ק' ב', ד"ה ורומן, בחי' הרמב"ן ועוד) שהכוך היה פתוח גם מן הצד, אחרת, הרי טומאה בוקעת ועולה, כמשנת אהלות פ"ג מ"ז ועוד.