תוספתא כפשוטה על בבא קמא יא:יב
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 11:12
Open in the reader →133. אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות וכו'. בבלי קי"ט ב'. ופירש"י: אותות. כשמביאין לו בגד לצבוע חותך ממנו לידע אם יקלוט את הצבע, ופעמים שמעכבו אצלו ושכחו בעלים. דוגמאות, שמביאין לו הבעלים צמר לצבוע, ואומר כזה צבע לי. והראב"ד פירש (עמ' שמ"א): אותות הם שתולה על פתחו צמר צבוע להודיע שהוא צבע, ולא דוגמא להודיע כי הוא צובע מצבע פלוני ופלוני, וחוששים שמא גנב את החתיכות משל בעה"ב. ופירוש הראב"ד ביחס לדוגמא של הצבע מתאשר מתוך התוספתא שבת פ"א ה"ח (ומקבילות): ולא צבע בדגמא שבאזנו, ושם מוכח מתוך העניין שהכוונה היא להודיע על אומנותו. ועיין רש"י שבת י"א ב'. אבל בפירוש הריבמ"ץ לכלאים פ"ט מ"י (הוצ' הר"נ זק"ש, עמ' קמ"ב) כתב: דרך הגרדים ודרך הכובסין והצבעין כותבין (כלומר, רוקמין בחוטין) על הבגד שם בעליו עליו, ואף כאן אנו חוששין שהחוטין הם משל בעה"ב, וכשמחזיר את הבגד נוטל את החוטין לעצמו. בכי"ו הוכפל בטעות: ולא דינמאות ולא דוגמאות.
234. צמר צבוע, טוי, שתי, ערב. כבבבלי הנ"ל: בגד צבוע טווי שתי וערב (כ"ה בכ"י מינכן). ובטחו"מ סוף סי' שנ"ח: ואין לוקחין מהצבע וכו' אבל לוקחין מהן בגד וצמר צבוע. ויפה העיר בח"ד כאן שפסק גם ע"פ התוספתא כאן, אלא שלפני בעל ח"ד היתה הגירסא בטור "מהגרדי", כמו שהוא בס"א שם.
3אין לוקחין מן הסורק מוכין וכו'. וכ"ה בכי"ע ובבבלי קי"ט ב'. ובד נשמטה המלה "מוכין" בטעות. 19 ועיין בספרו של הירשברג חיי התרבות בישראל, עמ' שט"ו, הערה 4.
435-36. לוקחין ממנו כר מלא מוכין, וכסת מלאה מספחות. בבא זו נשמטה בכי"ע. אבל ישנה בד ובבבלי הנ"ל, אלא ששם: וכסת מלאה מוכין . וכן הגיהו המפרשים כאן. וכבר העירותי לפני יותר מארבעים שנה בתס"ר כאן, עמ' 104, לפירושו של רנ"נ טרשצ'נסקי במ"ע תלפיות ח"ד (תרנ"ה), עמ' 15 ואילך. הרב הביא שם את הפסוק ביחזקאל י"ג, י"ח: למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועושות המספחות על ראש כל קומה. הוא העיר גם על הגמרא במס' כלה פ"ה (הוצ' היגר, עמ' 304): כסת עגולה מאי טעמא, 20 כלומר, מאי טעמא מטהרין החכמים שחולקין על ר"א. דכתיב הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועושות המספחות על ראש כל קומה, מקיש כסת למספחת מה מספחת טהורה, דכתיב וטהרו הכהן מספחת היא (ויקרא י"ג, ו') אף כסת טהורה. והפירוש הוא שמספחות טהורין, מפני שהן המוכין הניתנין בתוך הכסת, וכמו שמפורש במשנת כלים ריש פכ"ג: ומה שבתוכן טהור. ועיין מ"ש ר"ח ילון בקונטריסים ש"ב, עמ' 21 ואילך. ועל דבריהם יש להוסיף גם תוספתא אהילות פי"ב ה"ב: כסת מלאה מוכין, כסת 21 כ"ה בכי"ו ובר"ש. ובדפוסים בטעות: כסות. מלאה מטפחות. והגהתי בתס"ר ח"ג, עמ' 130, שצ"ל שם: כסת מלאה מספחות , כמו שהוא לפנינו בתוספתא כאן.