תוספתא כפשוטה על בבא קמא יא:ג

17. האומ' תנו מאתים דינר לבית הכנסת, תנו ספר תורה לבית הכנסת וכו'. כל הברייתא בה"ג (בשם התוספתא) ה' צרכי ציבור מ"ו ע"ג, הוצאת הר"ע הילדיסהיימר, עמ' 228, רי"ף ב"ב פ"ג סי' תשל"ה (נ"י שם), רשב"ם ב"ב מ"ג ב', ד"ה זה, ריטב"א שם (בשם הרי"ף), עיטור ח"א סוף פקדון הוצ' רמא"י ע"ה ע"א, או"ז ח"א ה' צדקה סי' י', ח' ע"א, פיסקי ריא"ז ב"ב פ"א (ב"מעט דבש" של ששון, עמ' ל"ט), פירוש קדמון לב"ב, הוצ' הרשלר, עמ' ע"ג, שו"ת מהר"מ בר ברוך סי' שמ"ג, סי' ת"ק, סי' תרצ"ג, הוצ' מק"נ, עמ' 237, סמ"ג עשין קס"ב, ר"ז ע"ג, מאירי מגילה פ"ד לפני המשנה השנייה (ל"ו ע"א), ב"ב, עמ' 249, מרדכי מגילה פ"ד סי' תתכ"ה, ב"ב פ"א סי' תצ"ה, רא"ש שם פ"ג סי' נ"ו, הגהות אשרי שם סי' מ', כפו"פ פמ"ד, עמ' תקפ"ט, רבינו ירוחם מישרים נתיב כ"ד (קרוב לסופו), שו"ת הר"ן סי' ע"ה (ד' קושטא סי' פ"ג), אגודה ב"ב סי' צ"ג, שו"ת הרשב"ש סי' קמ"ג וריש סי' ש"ז. ועיין בפיסקי ריקנטי סי' נ"ד, ודבריו נובעים משו"ת מהר"מ ב"ב הוצ' מק"נ סי' רל"א, עמ' 237 הנ"ל. ועיין בשו"ת שלו ד' פראג סי' ת"ק הנ"ל. ופסקה הר"מ בספ"ז מה' מתנות עניים, וביו"ד סי' רנ"ה סעיף ד' ובחו"מ סי' רנ"ג סעיף כ"ג ובסמ"ע שם ס"ק נ' ובש"ך שם ס"ק ל"ג. וברי"ף ב"ב פ"ג סי' תשל"ה הנ"ל: תשלום תוספתא האומר תנו מאתים וכו'. וכ"ה בעיטור הנ"ל. ובהגהות הב"ח על הרי"ף שם: פירוש תוספתא בפרק הגוזל בתרא מתחלת בראשה אין מקבלין פקדונות 12 כלומר, שהביאו הרי"ף והעיטור שם מן הבבלי. כו' וזה תשלומה. ובפירוש קדמון לב"ב, עמ' ע"ג הנ"ל: תשלום העניין מהתוספתא האומר תנו מאתים וכו'. ולפי הבבלי בב"ב שם שעושין פירוש לפירושן, והיינו אומדין אם הם נאמנין, או עשירים, והוא כעין שודא דדייני, המשך הברייתות מובן, ואף כאן אנו אומדין את דעתו של האומר. ואף לפי שיטת התוספתא והירושלמי עלינו לבאר את המשך הברייתות מעין זה. עיין מ"ש לעיל בסמוך, שורה 4–5, סד"ה וכנראה.

28. לבית הכנסת הרגיל בו. עיין מ"ש להלן ב"ב פי"א הי"ג, ד"ה ולעיל ב"ק.

39. תנו מאתים דינר לעניים וכו'. בה"ג סוף כתובות ע"ד ע"ד, רי"ף (נ"י), רשב"ם, עיטור, או"ז, פיסקי ריא"ז, פירוש קדמון לב"ב, שו"ת מהר"מ בר ברוך, סמ"ג, מאירי ב"ב, מרדכי ב"ב, רא"ש, הגהות אשרי, כפו"פ ואגודה הנ"ל. ועליהם יש להוסיף תשובת ר"י הזקן באו"ז ה' צדקה סי' כ', ט' ע"א (= שו"ת מהר"מ ב"ב סי' תע"ד, תשובות מימוניות השייכות לס' קניין סי' י"ט, הגהות מרדכי ב"ק פ"ב סי' ר"ג, מרדכי ב"ב פ"א סי' תצ"ד).

4ר' אחא אומ' לעניי כל ישראל. וכ"ה בה"ג, רשב"ם, תשובת ר"י הזקן ובכמה מן הראשונים הנ"ל. ועיין גם בהגהת הב"ח על הרי"ף הנ"ל בשם הגהה באלפס ישן. אבל בעיטור ובכפו"פ הנ"ל: ר' אחא אומר ינתנו לעניי עולם . ועיין במה שהארכתי לעיל ח"ח (גיטין), עמ' 823 ואילך.

510. האומר תנו שדה פלני לעניים, לקט שכחה ופיאה לעניי אותה העיר וכו'. כל הראשונים שהביאו את הברייתות כאן דלגו על בבא זו (ויש שדלגו גם על דברי ר' אחא, משום שאין הלכה כמותו). ויפה פירש בח"ד שבבא זו היא מדברי ר' אחא שהשדה היא לעניי כל ישראל, וממילא מותרים עניי העיר בלקט שכחה ופיאה, אבל לת"ק השדה לעניי העיר, ואסורים בלקט שכחה ופיאה של שדה זו (עיין פאה פ"ה מ"ה ומ"ו).