תוספתא כפשוטה על בבא קמא ה:ו
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 5:6
Open in the reader →116-18. הגוזל שור מחבירו, והמית ברשותו ואחר כך מסרו לבעלים, בין עד שלא נגמר דינו ובין משנגמר דינו חייב. בד: מסרו לעדי' לבעלים. ובד"ח מתוקן: בעדים לבעלים. והיא ט"ס ברורה, ואינה גם בכי"ע. ובח"ד תמה שהרי היא בסתירה למשנתנו פ"ט מ"ב ולתוספתא להלן פ"י ה"ד ולבבא שלעיל, עיי"ש שהאריך. וכנראה שברייתא זו סוברת שהיזק שאינו ניכר שמו היזק, ואין שמין לגזלן. והרי אף שור שלא נגמר דינו נפחת בדמיו שאינו ראוי אלא לשחיטה, ודינו כנשתנה מברייתו, ולפיכך אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך. ואפשר שבשומרים כל זמן שלא נגמר דינו הרי הוא ברשות הבעלים, והוא להפך מסברת היש"ש, עיין בש"ך חו"מ סי' שס"ג ס"ק ז' הנ"ל. וצ"ע.