תוספתא כפשוטה על בבא קמא ה:ז
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 5:7
Open in the reader →118-19. הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד, והועד בו בפני שיני, באמת שהוא חייב לו, מפני מקח טעות. בד ובכי"ע: והועד בו בפני שני וכו'. וכנראה שצ"ל: בפני שני' , כמו שהדפיס צוקרמנדל. ושמא הכוונה היא שהלוקח ידע שהוא נגחן, אבל לא ידע, שכבר הועד בפני שנים בב"ד הרי זה מקח טעות, מפני שלא קיבל עליו לשלם נזק שלם אם יזיק מיד. ולפיכך אמרו כאן "באמת", והיינו באמת [אמרו] 4 בנוסחאות של א"י משמיטים את המלה "אמרו", עיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין ז"ל, עמ' 1263, ד"ה באמת. שאף כאן שידע שהוא נגחן הרי זה מקח טעות. וכבר העיר הר"פ ראזענטהאל 5 סה"י לכבוד רד"צ האפפמאנן, חלק העברי, עמ' 36. שבכל מקום ששנינו "באמת" יש שם רבותא וחידוש, ואף כאן החידוש הוא שאעפ"י שהלוקח ידע שהוא נגחן, אלא שעדיין לא הועד בב"ד, הרי זה מקח טעות. וסתם התוספתא היא בשיטת רב 6 ירושלמי כאן פ"ד ה"ז, ד' ע"ג, שביעית פ"ה ה"ח, ל"ו ע"א, בבלי כאן מ"ו א', ב"ב צ"ב א'. הסובר שהמוכר שור בסתם ונמצא נגחן הרי זה מקח טעות. וכאן הרבותא היא שאעפ"י שידע שהוא נגחן הרי זה מקח טעות. ובירושלמי שביעית אמרו שהמחלוקת היא במכר לסרסור, וטעם רב הוא שהסרסור יחשוש שמא יזיק לפני שיספיק למוכרו לטבח, עיי"ש. 7 ובח"ד חילק בשם בנו בין קונה סתם לבין מפרש "בחזקת שהוא תם", עיי"ש, ואינו מחוור, עיין לעיל שורה 9, ד"ה שאלו בחזקת תם, ובירושלמי ובבבלי העמידוה שידוע שהוא נגחן.
219-21. שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק, תם פטור ומועד חייב דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ' תם חייב ומועד פטור וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. וכן במכילתא משפטים פ"י, עמ' 284: קשור במוסרה ויצא והזיק. תם פטור ומועד חייב וכו' ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור וכו'. וכן היתה הגירסא במשנתנו ספ"ד לפני הירושלמי, עיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 717, ועמ' 737. אבל במשנה שבבבלי הנ"ל: קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי, ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר' מאיר וכו'. וכן יוצא מן הסוגייא שם (מ"ה ב'). וכן במכילתא דרשב"י (הבבלית), עמ' 180: שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב וכו'.
321. ר' ליעזר בן יעקב אומ' זה וזה פטורין וכו'. מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל, ירושלמי רפ"ו, ה' ע"ב, בבלי מ"ה ב'.
422. ר' ליעזר אומ' אין שמירה לשור אלא סכין וכו'. משנתנו ומכילתא הנ"ל. ובמכילתא דרשב"י הנ"ל: אין לו שמירה לשור המועד אלא סכין. וכן יוצא גם מן הבבלי מ"ו א'. ועיין ירושלמי ספ"ד, ומ"ש ר"י לוי שם, עמ' 131.