תוספתא כפשוטה על בבא קמא ח:יא

141-42. מפני מה אמרו אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל וכו'. כל הברייתא בשם התוספתא בס' הנר, 33 ע"ב. ובבבלי ע"ט ב' הנ"ל: ואעפ"י שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל מגדלין בהמה גסה, לפי שאין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה, בהמה דקה אפשר להביא מחוץ לארץ וכו'. וכן לעיל שביעית פ"ג הי"ג: אין מגדלין בהמה דקה, אבל מגדלין בהמה גסה שלא גדרו אלא גדר שיכול לעמוד. ועיין בבלי סנהדרין כ"ה ב'. ובכפו"פ פ"י, הוצ' לונץ, עמ' קפ"ו: ומההיא דמרובה משמע לן שרועין, דבגסה לא גזרו, וההלכה כההיא דמרובה, דתנא בתוספתא דמסכת שבת (צ"ל: שביעית) פרק ג' כוותיה. ובילמדנו 16 גנזי שכטר ח"א, עמ' 46. אמרו שאסור לגדל בהמה דקה בא"י מפני שהיא מחריבה את הארץ, עיי"ש.

244. אבל מגדלין אותה קודם לרגל וכו'. כל הברייתא בכפו"פ פ"י הנ"ל. ובבבלי ע"ט ב': אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום וקודם משתה בנו ל' יום.

345. ולא שתהא יוצא ורועה בשוק וכו'. כפו"פ הנ"ל, תוספות פ' א', סד"ה מהו, תוספ' רבינו פרץ פ' א', ד"ה ואלא, שטמ"ק שם, רשב"א ע"ט ב', ד"ה אין, נ"י פ"ז סי' ק"מ. ובבבלי נשנית בבא זו להלן בדברי רבן גמליאל.

445-46. אלא שתהא קשורה לכרעי המטה. עיין במשנת כלים פי"ט מ"ב, בתוספות כאן פ' א', ד"ה מהו, ברש"י תהלים קי"ח, כ"ז, ובפסיקתא דרב כהנא, החודש הזה, הוצ' מנדלבוים, ריש עמ' 104, ובמקבילות. ובכפו"פ פ"י, עמ' קפ"ז: ובתוספתא מוכיח דלא שרי לשהות קודם לרגל אלא בבית וקשורה, זכרנוה למטה (עמ' קפ"ט שם). ועיין בראשונים הנ"ל לעיל בסמוך. ועיין מ"ש לעיל ח"ו, עמ' 23.