תוספתא כפשוטה על בבא קמא ח:י

137. אין מגדלין תרנגלין בירושלם מפני הקדשים. פיסקא קטועה ממשנתנו ספ"ז. ועיין בירושלמי בסוף פירקין ובמקבילה בחגיגה פ"ג ה"ו, ע"ט ע"ד, והפירוש שם סתום. ומפירוש ר"ח (אוה"ג, עמ' 83) מוכח שלא גרס במשנתנו את כל הבבא שבמשנתנו, ולפ"ז "תני" שבירושלמי אינו ציון (פיסקא) למשנתנו. ובאבות דר"ן נ"א פל"ה, עמ' 104: ואין מגדלין בה אווזין ותרנגולין, ואין צ"ל חזירים. ובנו"ב שם פל"ט, עמ' 107: ואין מגדלין תרנגולין בתוכה, ואין צריך לומר בהמה דקה. ובמקבילה שבבבלי פ"ב ב': ואין מגדלין בה תרנגולין. ומפרש התלמוד שם (ע"פ משנתנו): משום קדשים. ופירש"י: שתרנגולין מנקרין באשפה ומביאים בשר שרצים בפיהם, ומטמאין את הקדשים. ובמשנתנו בסוף פירקין מפורש שאין מגדלין בהמה דקה וחזירין בכל מקום בא"י. ועיין לעיל יבמות ספ"ג ומ"ש לעיל ח"ו, עמ' 23.

237-38. ואם יש להן גינה, או אשפה, הרי זה מותר. בתס"ר ח"ב, עמ' 96, כתבתי שבבא זו סמוכה לסוף הפיסקא הנ"ל, כלומר, "ולא כהנים בארץ ישראל", ועליה אמרו "ואם יש להן גינה, או אשפה, הרי זה מותר", אבל ביחס לתרנגולין בירושלים , הרי אין מקיימין בירושלים לא גינות ולא אשפתות, כמפורש באבות דר"ן ובבבלי הנ"ל. וכן הבאתי שם את דברי בעל כפתור ופרח פ"י שהעתיק את הבבא שלנו בסמוך "ולא הכהנים שבא"י", כמו שפירש בח"ד ע"פ הכפו"פ הנ"ל. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 33 ע"ב: וכן נמי לא יגדלו הכהנים תרנגלין בכל ארץ ישראל מפני התרומה , 13 וכן בכי"מ במשנתנו: מפני התרומות, וכ"ה בכפו"פ הנ"ל. כי האי גונא בתוספת בבא קמא דנזיקין אין מגדלין תרנגלין בירושלם מפני הקדשים, ואם יש לפניהם גינה, או אשפה, הרי זה מותר. וכבר העיר במלא"ש למשנתנו ובפי' בנין יהושע לאבות דר"ן הנ"ל על תשובת הרמ"ע מפאנו סי' פ"ה. וכתב שם הרב שלא גזרו אלא במקום שאינו משתמר, אבל בלולין נשמרין מותר וכו', אפילו בירושלים לגדלם ולהתפרנס מהם וכו'. ובאבות דר"ן נו"ב פל"ט, נ"ד ע"א: ואין מוציאין זבלה לתוכה , ולא עושין אשפתות מתוכה לרשות הרבים . ומכאן שבחצרו מותר, ושם מותר לגדל תרנגולין, אם הן גדורות, ואין התרנגולין יוצאין מתוכה.

338. אע"פ שאמרו אין מגדלין וכו'. בבלי ע"ט ב', וציין למקורה בס' הנר 33 ע"ב. וכל הברייתא בשם התוספתא בכפתור ופרח פ"י, הוצ' לונץ, עמ' קפ"ט, ד"ו מ"ה ע"ב.

439. אבל מגדלין בכור בעל מום שלשים יום. וכ"ה גם בכפו"ו הנ"ל. ובבבלי הנ"ל חסרה בבא זו, אבל הלכה זו מפורשת במשנתנו בכורות רפ"ד ומקבילות, ועיין מ"ש להלן.

539-40. ואם היה תם, אפי' עשר שנים הרי זה מותר. וכ"ה בכפו"פ הנ"ל. ובתוספתא בכורות פ"ג ה"ב: בכור תם בזמן הזה רשאי לקיימו שתים ושלש שנים עד שלא הראהו למומחה וכו'. ועיין בגירסת הבבלי שם כ"ח א'. ועיין בירושלמי ר"ה פ"א ה"א, נ"ו ע"ג. ובבבלי ב"ק הנ"ל חסרה בבא זו.

640. ומה אני מקיים לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים וכו'. וכ"ה בכפו"פ הנ"ל. והכוונה כיצד יקיים עכשיו את מצות התורה בבהמה דקה.

741. במדברות שביהודה ובמדברות שבכפר עמאייק. בד: שבספ' נימאייק . ובכי"ע: שבכפר עמאוקו . ובכפו"פ הנ"ל: שבכפר עמאיך . ובבבלי הנ"ל: אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל וכו', תניא אידך וכו', אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו . אבל בכי"מ שם: ובמדברות שבכפר עמיקון . 14 וכע"ז בכמה כי"י ובראשונים, עיין דק"ס, עמ' 178, הערה ס'. ואף בכפו"פ הנ"ל פ"י, עמ' קפ"ה, מעתיק מן הבבלי כאן: של כפר עמוק. ועיין בבלי תענית כ"ח א' ובשנו"ס בהוצ' מלטר, עמ' 87, ובספר כפו"פ פ"י הנ"ל, הוצ' לונץ, עמ' ק"צ. וכמה חכמים משערים שהכוונה לבית העמק שנזכרה ביהושע י"ט, כ"ז, והוא "עומק" שבתוספתא שביעית פ"ד ה"ט (לעיל שם, סוף עמ' 180), והיא קרובה לעכו (עיין גם בבבלי תענית הנ"ל). ובירושלמי כאן פ"ז ה"י, ו' ע"א (ובמקבילה בפסחים פ"ד ה"ג, ל' ע"ד, ע"ז פ"א ה"ו, ל"ט ע"ד): א"ר בא כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. ולא נתברר היכן הוא מהיר, ואין כאן אלא דוגמא למדת "מלא רגל בהמה מהלכת" (תוספתא בכורות פ"ז ה"ב). ובקהלת רבה פ"א סוף פסוק י"ג: אבל שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמן מן הגזל, לפיכך נתן להם הקב"ה נחלתם במקום שאין גזל, שנאמר והנה המקום מקום מקנה וגו' אמר ר' אחא (כ"ה בכ"י) וכן מהיר (צ"ל: כגון מהיר) ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. 15 ועיין מ"ש ר"מ שטרשון במתתיה לקה"ר שם, ע"ה ע"ב ואילך. ועיין מ"ש ר"א גולאק בתרביץ שי"ב, עמ' 185 ואילך.