תוספתא כפשוטה על בבא קמא ח:יד
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 8:14
Open in the reader →157-58. אמ' ר' שמעון שזורי וכו'. וכ"ה בירושלמי סוטה פ"ט, כ"ד ע"א הנ"ל (וכ"ה גם בכי"ר שם), ובבבלי פ' א'. 19 בכ"י המבורג ובכפו"פ פ"י, סוף עמ' קפ"ט, בשם "גמרין". אבל בד: ר' ישמעאל שיזורי וכו', וכן מעתיק בשם התוספתא בכפו"פ פ"י, עמ' קפ"ט הנ"ל, ומוסיף: וזה ר' שמעון (כלומר, בבבלי), וזה רבי ישמעאל (כלומר, בתוספתא). ובכי"ע: אמ' ר' ישמעאל מבעלי בתים וכו'.
259. ושגידלו בהמה דקה. בכפו"פ הנ"ל בהוצ' לונץ בטעות: ושגזלו וכו', אבל בד"ר לנכון: ושגדלו וכו'. ובירושלמי הנ"ל: והיו מגדלין בהמה דקה. ובבבלי הנ"ל: שהיו מרעין בחורשין. ובכפו"פ הנ"ל: הרי שהגמרא מוקים לה ברועה, והתוספתא במגדל. ועיין להלן בסמוך.
359-60. ואע"פ חורש היה לנו סמוך לעיר, ושדה מפסקת בינו לעיר שהבהמה נכנסת ויוצא דרך עליה. בד ובכי"ע: אף על פי כן וכו'. והנכון כלפנינו, כלומר, ואע"פ שחורש 20 על השמטת השי"ן שלפני שם עצם אחרי אעפ"י, עיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין, עמ' 1261 ואילך. היה לנו סמוך לעיר, והרי אמרו "מרעין בחורשין" (בבלי ע"ט ב'. ועיי"ש פ"א א') ומכל שכן הכא שהחורש היה שלהם, והיתה הבהמה הולכת לרעות בחורשין, מ"מ אסור, הואיל והיתה עוברת דרך השדה. וכן בירושלמי הנ"ל: וכך היה, חורש היה לנו וכו'. ובבבלי הנ"ל: ואעפ"י שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה.