תוספתא כפשוטה על בבא קמא ח:יח
תוספתא כפשוטה על בבא קמא · Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 8:18
Open in the reader →176-77. אין השבטים צדין דגים מימה של טבריה, מפני שהוא של נפתלי וכו'. בבבלי פ"א א' (בתנאין שהתנה יהושע): ומחכין בימה של טבריא, ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה. ולהלן פ"א ב': ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היה וכו', ועיין לעיל שם ובדק"ס במקומו. וכל הברייתא שלנו בשם התוספתא בס' הנר 34 ע"ב. וחלק מן הברייתא בכפו"פ פ"ז, הוצ' לונץ עמ' קל"ב. והברייתא מלמדת שים כנרת כולו בחלקו של נפתלי, ואין לשבט אחר חלק בו. 27 וכנראה, שדייגי ים כינרת החזיקו במסורת שלהם אף בזמן התנאים והאמוראים. ודברים קשים כגידים נאמרו כלפי בני נפתלי בב"ר פצ"ד, ט', עמ' 1180, ונשאר לנו שריד של תרעומות.
277-78. ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם לדרומה של ים וכו'. בספרי דברים פיסקא שנ"ה, עמ' 419: ירשה מלמד שנטל מלא חבל חלקו בדרום, ועיי"ש בשנו"ס. ובירושלמי ב"ב פ"ה ה"א, ט"ו ע"א: ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים וכו', ולא נזכר בספרי ובירושלמי מהו החבל, וכן לא נזכר בבבלי בכי"פ ועוד. 28 עיין דק"ס, עמ' 182, הערה ס', ויש שם ט"ס ביחס לתוספתא. אבל לפנינו בבבלי: חבל חרם. ובכפו"פ הנ"ל העיר שבירושלמי ב"ב חסר "של חרם", אבל ישנו בתוספתא כאן ובגמרין. ועיין בס' הנר הנ"ל, ועיין בספרו של נון הנ"ל, עמ' 109 ואילך שבאר את העניין. וגודל חבל של החרם לא נזכר, ועיין בתוספתא כלים פ"ט ה"ד, ומ"ש בתס"ר שם, עמ' 63, ד"ה החבל. ובכפו"פ הנ"ל גרס בבבלי מלא חבלים של חרם. ועיין מ"ש בתס"ר הנ"ל, ד"ה דרך עלייה. ועיין בספרו של נון הנ"ל, עמ' 110.
378. שנ' ים ודרום ירשה דברי ר' יוסה הגלילי. וכ"ה במדרש רבתי, בס' הנר, ובירושלמי הנ"ל. אבל בבבלי הנ"ל: לקיים מה שנאמר ים ודרום ירשה. ולא נזכרו שם לא ר' יוסה הגלילי ולא דרשת ר"ע להלן.
478-79. ר' עקיבא או' ים זה ימה של סובכי וכו'. וכ"ה ("סובכי") בד. ובמדרש רבתי הנ"ל: של טבריה , וצ"ל: של סבכי. ובכי"ע של סופגי. ובס' הנר: של סופני. ובירושלמי הנ"ל: של סמכו. ובספרי דברים, עמ' 419, הנ"ל: ים זה ים של סופני, ועיי"ש בשנו"ס. והשם הזה נשתבש באופנים שונים, עיין בציונים של הרי"ז הורביץ בספרו א"י ושכנותיה, עמ' 322, ערך ים של סמכו, הערה 1. ובכפו"פ הנ"ל ציין לתוספתא סוכה פ"ג, עיין מ"ש בתוספתא כפשוטה שם, עמ' 875, ובהערה 15 שם. ומדברי יוסיפוס מלחמות ס"ג, 515, שם ס"ד, 2, נראה שהעיקר הוא "סמכי".
580. תלושין שבמדבר וכו'. וכ"ה גם בס' הנר. ובבבלי פ"א ב': תלושין שבהרים.