תוספתא כפשוטה על בבא מציעא א:יא
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 1:11
Open in the reader →126. נאמן בעל המקח לומ' וכו'. רי"ף ורא"ש ריש פירקין הנ"ל, או"ז הנ"ל סי' תע"ב, מ' רע"א, ס' הנר לר"ז אגמאתי כאן 60 ע"ב (בשם התוספתא), בבלי קידושין ע"ג ב'. ועיין להלן.
227. אין המקח יוצא מתחת ידו, הרי הוא כאחד מכל האדם. בבבלי קידושין הנ"ל: אבל אין מקחו בידו אינו נאמן . ומלשון הבבלי משמע שאינו נאמן כלל, ולפיכך העמידוה בלקח מעות משניהם, מאחד מדעתו ומאחד בעל כרחו, וכשיצא המקח מידו שוכח ואינו מדייק לדעת ממי לקח מדעתו. וכן פירשו רוב המפרשים נגד הר"ח בקידושין שפירש שהאוקימתא עונה על הרישא על "מקחו בידו", עיין באו"ז הנ"ל ובמפרשים לקידושין שם, ועיין בחי' הרמב"ן, תוספות רי"ד, ובשטמ"ק כאן ב' ב'. וברי"ף הנ"ל פירש "וסיפא במקח וממכר" (ב' סע"א), בדאיתיה בידו דמוכר הוא, ושנים אוחזין בטלית לא קאי אלא אמציאה בלחוד, אבל במכירה כששניהם אוחזין בטלית, הרי כבר יצא מידי המוכר, ואינו נאמן, אפילו אם יודע ממי לקח את המעות. וכבר השיגו עליו וכתבו שאין צורך בדוחק הזה, ואפילו כששניהם אוחזין בטלית, ויצא המקח מתחת ידו, אם לא שכח המוכר יהא נאמן לכל הפחות כעד אחד, ואחד מן האוחזין שהוא מעיד כדבריו יהא פטור מן השבועה והשני ישבע שבועת התורה, וכמו שאמרו כאן: הרי הוא כאחד מכל האדם. ועיין ברא"ש בריש פירקין הנ"ל, בתוספות ב' ב', ד"ה וליחזי, וברשב"א שם בשם הרז"ה.