תוספתא כפשוטה על בבא מציעא יא:כד

188-89. ורשאין הצמרין והצבעין לומר כל מקח שיבוא לעיר נהא כולנו שותפין בו. בס' מתיבות, עמ' 80, הנ"ל: ורשאין בני העיר להתנות וכו', וכל מקח שיבא לעיר נהיה כולנו שותפין בו. ורבינו קיצר, ולא בבני העיר אנן קיימין אלא בבני אומנות, עיין להלן. והברייתא שלפנינו בחי' הרשב"א ב"ב ט' א', שו"ת שלו ח"ב סי' רס"ח, ח"ד סי' קפ"ה הנ"ל, מיוחסות סי' ס"ה הנ"ל, ח"ג סוף סי' קל"ה, כפו"פ פמ"ד, ריב"ש סי' שצ"ט הנ"ל, תשב"ץ ח"ג סי' מ"ה, רשב"ש סי' רי"א ומהרי"ק ומהר"מ אלשקר הנ"ל. ובשו"ת הרשב"א ח"ג סי' קל"ד: ובתוספתא בבא קמא אמרו יכולין הצבעין להתנות ביניהן כל מלאכה שתבא לידיהן שתהא לאמצע. ואין כאן אלא ניסוח ההלכה בלשון רבינו עצמו. ובשו"ת שלו ח"א סי' תרס"ד: ועניין התוספתא דהעמרים והצבעים שאמרת, דרך אחרת יש לה, דאינו מעניין זה 69 כלומר, לעניין השאלה אם רשאין בני העיר להטיל מס על אדם שאינו דר שם, אלא שיש לו עסקים בה. כלל, ואין מפרשין להכי . 70 צ"ל: לחכם, ע"פ תו"כ מצורע, זבים, פ"א הי"א, ע"ז ע"ג. וכ"ה בשו"ת שלו ח"ג סי' תמ"א. ובבבלי ב"ב ט' א' אמרו שאם יש אדם חשוב בעיר אין בני האומנות יכולים להתנות. וכתב הרמב"ן שם שאפילו אם אין שם אדם חשוב, אין יכולים להתנות אלא אם כל בני האומנות מסכימים, שהם כעיר לעצמם, אבל חלק מהם שהתנו במה קנו, וכתב: ומצינו בתוספ' ורשאין הצמרין והצבעין לומר כל מקח שיבא לעיר נהא כולנו שותפין וכו', וכל זה בתנאי כל האומנין הוא, אבל שותפין שאמרו כל מקח שיבוא לידינו יהא הריוח בינינו במאי קנו וכו', וכ"ה בחי' הרשב"א בשמו ט' א'. ועיין בחי' הר"ן שם, עמ' 49, ובשו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף כ"ח, ובבאור הגר"א שם ס"ק י"ג. ועיין בש"ך שם ס"ק ד'. ועיין מה שהאריך בזה בחקרי לב חו"מ ח"א סי' קכ"ה (לחו"מ סי' קע"ו), ר"א ע"ד ואילך, ועיין להלן בסמוך.