תוספתא כפשוטה על בבא מציעא יא:לג

1110-111. מעין של בני העיר, הן ואחרים, [הן] קודמין לאחרים. השלמתי "הן" ע"פ ד, כי"ע וס' המתיבות שנציין להלן. וכל הברייתא שלנו בירושלמי שביעית פ"ח ה"ה, ל"ח ע"ב, נדרים פי"א ה"א, מ"ב ע"ג, בבלי שם פ' ב'. ובקטעים מס' המתיבות שנתפרסמו בגנזי קויפמן כרך א', בודפשט תש"ט, עמ' 58: וגרסי תניא מעין בני העיר הן ואחירים וכו'. ולעצם העניין פירשו הראשונים בנדרים שמדברים במעיין שיוצא מן ההר, בני העיר העליונה יכולים לסתום ולעכב את המים עד שיעשו הם צרכיהם. ברם מתוך סיום התוספתא כאן מוכח בפירוש שמדברים במעיין ששייך לעיר מיוחדת שיצא מתוכה ונבלע בתחומה, ואינו עניין גם לתוספתא ב"ק פ"ו הט"ו. והמדובר כאן בערים שמסביב לה שאין להם מים, "ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים" (עמוס ד', ח'). וצרכי העיר שהמים בתוכה קודמים, וכמו שאמרו בירושלמי הנ"ל: תהיינה הערים האלה, עיר עיר ומגרשיה סביבותיה (יהושע כ"א, מ'), תחיינה עיר עיר ואח"כ מגרשיה סביבותיה, כלומר גם בענייני צרכי העיר שהמים בתוכה צרכיה קודמין, ולאו דווקא באנשים בודדים שחייך קודמין.

2112. ר' יוסי או' בהמתן קודמת לחיי אחרים. וכ"ה בד, בכי"ע ובס' מתיבות הנ"ל. ובבא זו חסרה בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ופשיטא שאין מדברים כאן בסכנת נפשות ממש, וכמו שאמרו בירושלמי הנ"ל: מאן תנא כביסה חיי נפש (ועיין בבלי נדרים פ"א א'). וסובר ר' יוסי שאף בהמה חיי נפש של העיר היא.