תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ד:יב

135-36. המושיב את חבירו בחנות למחצי' שכר, אם היה אומן וכו'. תשה"ג שערי צדק (ח"ב האחרון) סי' י"ב, צ"ז א', ס' השותפות והעסקא לר"ש הכהן ריש מתיבתא (גנזי קדם לרב"מ לוין ח"ו, עמ' 63) תשובות הרי"ף סי' קע"ט הנ"ל (והובא בס' השטרות הנ"ל, עמ' 114) ובהלכות שלו פ"ה סי' תכ"ז (והובא באו"ז כאן פ"ה סי' ר', כ"ט ע"א, ורא"ש פ"ה סי' ל"ט), רש"י חולין נ"ד ב', ד"ה אין (והובא באו"ז ח"א סי' תשע"ב, קי"ד ע"ג, בר"ן קידושין פ"א סי' תרי"ג וחולין פ"ג סי' תשנ"ט), תוספות ותוספות הרא"ש כאן ס"ח א', עיטור ח"א, קבלנות, הוצ' רמא"י, ס"ג ע"א, או"ז כאן פ"ו סי' רמ"ה, ל"ה ע"ב (וממנו, כנראה, במרדכי פ"ו סי' שמ"ג), סמ"ג עשין פ"ב, קס"ח ע"ב (והובא בהגה"מ ספ"ז מה' שלוחין ושותפין), רשב"א ס"ח א', ד"ה מתני', שו"ת שלו ח"ג סי' קמ"ב, פסקי תלמידו ס"ח א' (עמ' קע"ו), מאירי סוף עמ' 255, רבינו ירוחם, מישרים, נתיב כ"ז ח"א, טיו"ד סי' קע"ז, אגודה ב"מ סי' צ"ג, י"ט ע"ג, נ"י פ"ה סי' תכ"ו (במשנה). ופסקה הר"מ בספ"ז מה' שלוחין ושותפין.

236-37. לפי שאין עיניו על החנות וכו'. וכ"ה בד ובראשונים הנ"ל 20 חוץ מן התוספות, תוס' הרא"ש וס' השותפות והעיסקא הנ"ל שחסר שם סיום זה. ובר"מ ספ"ז מה' שלוחין הנ"ל (ובאגודה הנ"ל בטה"ד: לפי שאין עונין בחנות). ובמאירי הנ"ל: לפי שאין עיניו שולטות על החנות בשעה שהוא מתעסק באומנות. ורבינו סיגנן בעצמו את לשון התוספתא, כדרכו בהעתקת מקורות.

337. ואם היה עושה עמו בחנות, מותר. בד: אם היה שותה עמו בחנות. ובחי' הרשב"א, בשו"ת שלו ובנ"י הנ"ל: ואם היה שורה עמו בחנות. ובפיסקי תלמיד הרשב"א הנ"ל (עמ' קע"ו): ואם היה בעל העסק שרוי עמו בחצר (עיין להלן לשון הר"מ) הרי זה מותר. אבל בכי"ע: אם היה שותף עמו בחנות. וכ"ה בתשה"ג שערי צדק הנ"ל. ובר"מ ספ"ז מה' שלוחין הנ"ל: ואם היה שותף עמו בחצר (כלשון תלמיד הרשב"א הנ"ל) מותר. ובס' מישרים הנ"ל: אלא אם כן יהא שותפו עמו . ובפי' הרדב"ז על הר"מ הנ"ל, הגיה בר"מ: שותף עמו בחנות . ובס' השותפות והעיסקא הנ"ל: ואם... (מטושטש) עמו בחנות מותר. ובלח"מ (ספ"ז מה' שלוחין הנ"ל): כיון שהשותף הוא שם וכו' לית לן בה, דכשיבוא הלוקח ליקח הרי יש השותף האחר שימכור. ולעניין שותפין ממש, עיין בבלי ס"ט א', בראשונים שם וברי"ף הנ"ל.