תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ד:ז
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 4:7
Open in the reader →121-22. היה מוליך חבילה ממקום למקום וכו'. כלומר, ממקום הזול למקום היוקר. ובירושלמי פ"ה ה"ה, י' ע"ב, בבלי ע"ב סע"ב כלפנינו כאן.
222. תנה לי ואני נותנה לך כדרך שאתה נותן לי ממקום פלני וכו'. בכי"ע: שאתה נותנה לי במקום פלוני וכו', והיינו כאילו אתה נותנה לי במקום פלוני ביוקר. ובירושלמי הנ"ל: כדרך שאתה נותנן למקום פלוני וכו'. ובבבלי הנ"ל: ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום וכו'. והמקבל משתמש במעות כשמוכר את החבילה, ומשלם כשהוא חוזר.
322-23. כל זמן שאחריות הנותן, מותר, והמקבל, אסור. בד ובכי"ע: בזמן שבאחריות הנותן וכו'. ופירושו בזמן שאחריות החבילה עד שתמכר היא על נותן החבילה, הרי המקבל אינו אלא שלוחו, ואינו חייב לו כלום עד שימכור את כל החבילה, ומכאן ואילך המעות נעשות מלוה, ואין למלוה שום הנאה. ופירשו בתוספות ע"ג א', ד"ה וברשות, וברא"ש פ"ה סי' ס"ב, שנותן לו שכר עמלו ומזונו, שאם לא כן יש כאן ריבית מוקדמת שטורח בשבילו כדי שיקבל אח"כ את המעות בהלואה. אבל בריטב"א חולק ומתיר אפילו אינו מקבל שכר, עיי"ש. ועיין בנת"י במקומו. ועיין בשטמ"ק ע"ג רע"א בשם תוספ' שאנץ. ובבבלי הנ"ל: ברשות מוכר מותר, ברשות לוקח אסור, ופירושו כנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: אם באחריות הנותן אסור והלוקח מותר , והכוונה שם באחריות נותן המעות אסור, ובאחריות מקבל המעות מותר, והיא היא. ועיין בפתחי שערים ע"ג א' שהאריך בזה.