תוספתא כפשוטה על בבא מציעא ט:ל
תוספתא כפשוטה על בבא מציעא · Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 9:30
Open in the reader →173-74. החוכר שדה מחבירו לשחת, וגוזזה, כל פירות שעושה הרי אילו שלו. בניגוד לקצירה (בתבואה) וקציצה (באילן) היא גזיזה בשחת (עיין להלן ע"ז פ"ב ה"ד), וכשהיו גוזזים היו חלקים גדולים נשארים ע"ג הקרקע. וכאן הכוונה שאם עלו פירות במקום השחת הרי הם של החוכר, עיין בבלי ק"ח א', בפי' הראב"ד שם (בשטמ"ק), ד"ה גלית אדעתך, וד"ה לגדרה.
274-75. חכרה לזרע, וגזזה לשחת, לא יאמר הריני ממתין עד שיכלה אותו המין מתוכה. כלומר, לא יאמר הריני ממתין בשדה זו ואזרענה, וכל זמן שאותו המין שחכרתי לזרע עדיין ישנה בשדות, הוא שייך לי ואקצרנו כמו שהוא, ואסתלק, אין לו זכות לכך שהמקבל לשחת יכול לגדל בה שחת כל השנה, אבל אם קבל אותה לזרע, הרי אין לו רשות לזרוע פעמיים, ומיד שקצרה כונס גורנו ומסתלק.
375. אלא כל הפירות שעושה הרי אילו שלו. וכ"ה בד. ובכי"ע חסרה המלה "אלא". ואף לפנינו "אלא" משמעותו כמו "אבל", כלומר, אעפ"י שאין לו רשות לזרוע את השדה פעמיים, הפירות שהשדה עושה מאליה (עיין לעיל) הם של החוכר, שהרי אפילו לא היה גוזז את השחת ומניחה זרועה היו הפירות שבמקום הזרע שלו.