תוספתא כפשוטה על ביצה א:יד

160-61. הלש עיסה ביום טוב בין טמאה בין טהורה מותר לטלטלה ומותר להפריש ממנה חלה. עיטור ה' יו"ט מחלוקת ג', הוצ' רמא"י ק"מ ע"א, מלחמות להרמב"ן פ"א (בעד הרי"ף שם סי' תתנ"ז), חי' הרשב"א ט' א', ד"ה וא"ת, בשם התוספתא. ובראבי"ה ח"ב סי' תש"ל, עמ' 431, העתיק כן בשם הירושלמי, וסיים: ושנויה נמי ברייתא בפרק קמא דביצה בתוספתא כי האי גוונא. וכבר העירותי בירושלמי כפשוטו, עמ' 420, שרבינו העתיק את לשון התוספתא ולא את לשון הירושלמי, שהרי הירושלמי לא גרס בברייתא זו "בין טמאה בין טהורה", וכן מוכח מהסוגייא עצמה (עיי"ש בפ"מ), עיין בפ"א ה"ח, ס' ע"ד, ופסחים פ"ג ה"ג, ל' ע"א. ובבבלי ל"ז א': והני מילי פירי וכו' פירי דטבילי האידנא, כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרשינן ויהבינן לכהן. ברם בעיטור הנ"ל (ק"מ רע"א) מעיד: והאי נוסחא ליתא בנוסחא עתיקא דילן והגהה היא. וכן בחידושים לבנו של הרמב"ן (בשם אביו) ח' סע"ב: דהאי לישנא דה"מ פירות וכו', אינו לשון הגמרא, אלא לישנא דאמר רב יהודאי גאון הוא, והסופרים העתיקוהו בספרים וכו'. ועיין בס' המכתם, סוף עמ' 189. ולעצם העניין עיין מ"ש להלן.

261-62. לשה מערב יום טוב ושכח ולא הפריש אסור לטלטלה ואסור להפריש ממנה חלה. הראשונים הנ"ל, ספר התרומה ה' חלה סי' פ"ד (קרוב לסופו), בית הבחירה למאירי, עמ' 54, הגהות אשרי פ"א סי' י"ג. ובירושלמי הנ"ל: אסור לטלטלה ואין צריך לומ' ליטול ממנה. ובבבלי ח' סע"ב: אמר רבא 50 כגירסת ר"י, כתי"י וראשונים, עיין דק"ס, עמ' 14, הע' ט', ובהערות ר"א אפטוביצר לראבי"ה ח"ב סי' תשכ"ט, עמ' 429, הע' 19. ובהוצ' שלפנינו: רבה. שחט צפור מערב יו"ט אין מכסין אותו ביו"ט, גלגל עיסה מערב יו"ט מפריש ממנה חלתה ביום טוב. אבוה דשמואל אמר אפילו גלגל עיסה מערב יום טוב אין מפריש ממנה חלתה ביום טוב וכו'. וכמה מן הראשונים פירשו את דברי רבא בחלת חו"ל, ואין ממנה סתירה לתוספתא כאן, ועיין באוה"ג, עמ' 11, והגאון מדבר בחלת חו"ל ופסק כרבא. ועיין בהשגות הראב"ד פ"ג מה' יו"ט ה"ח, ובבעל המאור בסוגיין (על הרי"ף פ"א סי' תתנ"ז), במלחמות שם ועוד. ובס' התרומה פירש ע"פ הירושלמי הנ"ל שאמרו שם על הברייתא שלנו: עירס לא אמר, אלא לש, אבל עירס לא וכו', ומכאן שהתוספתא מדברת בשכבר גמר את הלישה מערב יו"ט, וצריך היה להפריש חלה מיד, ומכיון שלא הפריש מערב יו"ט אסור לו להפריש ביום טוב. אבל רבא נקט "גלגל עיסה מערב יו"ט", ועדיין לא גמר את לישתה, הואיל וגומר את הלישה ביום טוב, מפריש את חלתה ביו"ט. ועיין גם בתוספות ט' א' ד"ה גלגל. ובמלחמות הנ"ל פירש שבוודאי אף רבא מדבר בחלת א"י (כפי שמשמע מפירש"י ועוד), והתוספתא נשנית בשיטת אבוה דשמואל, וחולקת עליו, עיי"ש. ויש שצרפו את דברי הירושלמי הנ"ל לחלת חו"ל, שהיא טמאה, ובטמאה בוודאי אינו מפריש אלא לסוף, שלא אמרו להפריש חלה מיד אחר הגלגול אלא משום חשש טומאה, אבל בעיסה טמאה אין לחשוש, ומפריש בסוף, עיי"ש בירושלמי. ועיין בחי' הרשב"א הנ"ל, בעבודת הקודש שלו שער א' אות י', ל"ט ע"א, ובבית הבחירה למאירי הנ"ל, עמ' 55.