תוספתא כפשוטה על ביצה ד:יא

151-52. אילו הן מדבריות אילו היוצאות בפסח ונכנסות ברביעה, בייתות אילו שלנו בתוך התחום. וכע"ז בד, בכי"ל ובקג"נ (אלא שבשניהם: שלנות). ובכי"ע ובר"ח הנ"ל: כל שלנות (בר"ח: שלנים) בתוך התחום. ובמשנתנו בסוף מכילתין: אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. אילו הן הביתות הלנות בעיר. המדבריות הלנות באפר. אבל בכי"מ חסרה הסיפא במשנה (ונוספה בגליון), ולא היתה לפני כמה מן הראשונים, עיין דק"ס, עמ' 108, הערה ס', ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 961. והברייתא שלנו גם בירושלמי בסוף מכילתין ובבבלי מ' א', ושבת מ"ה ב', ועיין בדק"ס הנ"ל, הערה צ'.

252-54. ר' אומ' אילו ואילו היוצאות חוץ לתחום אע"פ שלא נכנסו בתוך התחום אלא משחשיכה מותר וכו'. וכ"ה בד ובר"ח הנ"ל, אלא שבר"ח: אע"פ שאין נכנסין לתוך וכו'. ובכי"ע: אילו ואילו שיצאו חוץ לתחום אף על פי שלא נתכנסו לתוך התחום וכו'. ובכי"ל ובקג"נ: אלו ואלו שיצאו לתוך התחום (בקג"נ: לתחום) אע"פ שלא נכנסו וכו'. ובין השורות בקג"נ תוקן: יוצאות חוץ, ונמחק "שיצאו לתוך". ובעיטור ה' יו"ט מחל' ג', הוצ' רמא"י, ק"מ רע"ג, וממנו, כנראה, בפירוש תלמיד הרמב"ן, סוף עמ' 160: ובתוספתא אלו ואלו שיצאו חוץ לתחום אעפ"י שאין נכנסות (כגי' הר"ח הנ"ל) לתוך התחום וכו'. ופסקו הר"ח והעיטור כרבי, ולדעת העיטור סתם משנתנו כרבי. ובירושלמי הנ"ל: ר' אומר אילו ואילו נכנסין לתחום משחשיכה מותרין לשחוט, ובבבלי ביצה ושבת הנ"ל: ר' אומר אלו ואלו בייתות הן.

354-55. אילו הן מדבריות הרועות באפר לעולם. וכ"ה בד, בכי"ל, בקג"נ ובר"ח הנ"ל. ובכי"ע: הלנות באפר לעולם. וכן בירושלמי הנ"ל בכי"ל: הלנות באפר, אבל הסופר מחק את המלה "הלנות" וכתב בגליון: הגדילות. ואפשר ש"הלנות" הוא תיקון ע"פ ההוספה במשנתנו בסוף מכילתין, עיין מ"ש לעיל, ומשנתנו כרבי. ועיין מ"ש לעיל בשם העיטור, עיי"ש בעיטור. ובבבלי הנ"ל: אלא אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.