תוספתא כפשוטה על ברכות א:ד
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 1:4
Open in the reader →119. ר' ישמעאל מוטה. וכ"ה לפי מסורת הספרי והבבלי, ובק"ש של ערבית היה מעשה. אבל בירושלמי: והיה ר' אלעזר בן עזריה מוטה ור' ישמעאל זקוף וכו'. ולפי מסורת זו מעשה שהיה בשחרית היה. ולפי כל המקורות נהג ר' אלעזר בן עזריה כב"ש. ועיין בעובדא דר' טרפון במשנתנו. ובספרי גורס: היה מוטה ודורש , כלומר מוטה על צדו ודורש. ובזבחים (ה' א'): רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי. ובאותיות דר"ע (הוצ' וורטהיימער, עמ' ע"א): מפני שכל המבקש ללמוד תורה צריך שיכפוף את רגליו ויעסוק בה. ופירושו שתלמיד צריך לשבת על הארץ בכפיפת רגלים, כדרכם בימים ההם. 16 על ישיבת התלמידים על הקרקע, עיין אבות דר"ן נו"א פ"ו, י"ד ע"א, ובהערת שכטר שם ט"ו ע"ב הערה ט'. ויש להוסיף פרקי דרבי, הוצ' שענבלום י"ז ע"ב. וכן מפורש בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ו, מ"ח ע"ב): נביא מכפת ידיו ורגליו ויושב לו בפני כהן גדול, כלומר כקטן לפני גדול ממנו. ומכאן נראה שחכם בפני חביריו היה נוהג לפעמים לשכב על צדו או על מעיו ולדרוש. וכשהפסיק ר' ישמעאל לק"ש של ערבית ונזקף, היה ניכר שלשם קריאת שמע נזקף. והלשון בבבלי: שהיו מסובין במקום אחד וכו'. ולפ"ז אפשר שר' ישמעאל היה מוטה על המטה אחרי הסעודה "ונתעסק בדידיה" ודרש.
220. והטה וכו'. וכ"ה בד ובספרי הנ"ל. אבל בכי"ע: והיה ר' אלעזר בן עזריה מוטה, כלומר כשזקף ר' ישמעאל כבר היה ר' אלעזר בן עזריה מוטה, והיינו שהטה לפני שזקף ר' ישמעאל. וכן מפורש בבבלי: הטה ר' אלעזר, וזקף ר' ישמעאל, וכן מוכח מן הויכוח שם: כל זמן שאני זקוף אתה מוטה, עכשיו כשאני הטיתי אתה זקפת. וכן מפורש בירושלמי שהשמותי עשה מעשה תחילה, וכן מוכח מכל העניין כאן. וכבר עמד על עיקר הדברים בח"ד שכתב: "צריך לפרש דה"ק ונזקף ר' ישמעאל לפי שהטה ר' אלעזר וכו' ".
321-22. ישמעאל אחי. רגיל בשיחות התנאים, עיין מ"ש הר"ל גינצבורג בפירושים ח"א עמ' 146 הע' 5. 17 סוף דבריו שם צריכים תיקון, עיין אבות דר"ן פל"ח עמ' 14; ספרי זוטא, הוצ' הורוביץ עמ' 313 שו' 9, בבלי ע"ז י"ח א' ועוד.
422. זקנך מגודל. בירושלמי ר"ה פ"א ה"ג, נ"ז ע"ב: אדם יודע שיש לי דין וכו' ומגדל זקנו, ועיין מ"ש בצופה האנגלי סדרא חדשה כל"ה, 1944, עמ' 11 הע' 61. ובחי' הרשב"א (י"א א' ד"ה אומרים): וכן היא שנויה בתוספתא ובירושלמי אמרין לאחד מפני מה זקנך מגודל וכו'. ולפנינו בירושלמי: מה לך זקנך מגודל. 18 השוה לשון המשנה במדות פ"ב מ"ב: מה לך מקיף לשמאל? שאני אבל. ור' אלעזר בן עזריה תפס לדוגמא את "גערת החברים" לאבל 19 עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ח, פ"ג ע"ד; בבלי שם כ"ב ב', שמחות פ"ט הי"א. או בדומה לו.
5כנגד המשחיתים. פירשתי ע"פ ליקוטי הגאונים (באוה"ג, חלק הפירושים, עמ' 107), פירוש ר"ח (שם עמ' 10), ערוך ערך זקן וכמה מן הראשונים, שלא כרש"י במקומו.
624. דבר אחר וכו'. וכ"ה בספרי, בירושלמי ובבבלי בכתי"י ואצל הגאונים. 20 עיין דק"ס ואוה"ג עמ' 25. ובהוצאות שלנו: ולא עוד אלא וכו', ונוסחא משובשת היא. ולפי מסורת זו לא היה ר' ישמעאל נזקף אלמלא ראה את ר"א בן עזריה שהטה, ומוטב לקיים דברי שניהם (שהרי גם לב"ה אינו צריך לזקוף אם היה מוטה) בשב ואל תעשה מאשר לעשות מעשה ולבטל דברי ב"ש בכדי. ולא נזקף ר' ישמעאל אלא אך ורק מפני שראה את ר"א בן עזריה שהטה ועשה מעשה כדברי ב"ש, וחשש שמא תקבע הלכה לדורות כן. וכן יוצא ברור מסוגיית הבבלי.