תוספתא כפשוטה על ברכות ב:ד
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 2:4
Open in the reader →16. והשמיט וכו'. וכ"ה בתוספ' ל"ד א' ד"ה אמצעיות, ובתוספ' ר' יהודה שם, וברוקח סי' ש"כ, בתוספ' הרא"ש ט"ז א' ד"ה הקורא, ל"ד א' ד"ה אמצעיות, ומרדכי פ"ה סי' ק"י. אבל בתוספ' ר' יהודה ט"ז א' ד"ה הקורא: וטעה והפסיק בה פסוק אחד וכו'. וכ"ה ברא"ש פ"ב סי' י"ב (בד"ו. ובד"ח תקנו: והשמיט) וכן מעתיקים בשמו באבודרהם סדר שחרית של חול (ד"ו שכ"ו, ל"ג ע"ב) ובשלטה"ג על הרי"ף פ"ב סי' מ"ה (אבל בפ"ה סי' קכ"ח מעתיק בשם הרא"ש כלפנינו). [וכן הוא ברא"ש שם פ"ה סי' כ'.]
2לא יחזור וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: לא יתחיל ויקרא וכו'. אבל ברא"ש פ"ב סי' י"ב הנ"ל: לא יתחיל מראש הפרק וכו'. וכ"ה בתוספ' הרא"ש הנ"ל. וכן מעתיקים בשמו באבודרהם ובשלטה"ג פ"ב הנ"ל. ובשאר הראשונים כלפנינו. וכ"ה לפי נוסח ס"א אף בפיסקי הרא"ש הנ"ל (בד"ח). ועיין בתוספ' ט"ז א' סד"ה הקורא. [להלן עמ' 1142 שו' 3.]
37. באותו פסוק וכו'. מכאן הוכיחו הראשונים (שהבאנו לעיל ובתס"ר מגילה עמ' 230) שלא כשיטת הגאונים הנ"ל. ולכאורה תמוה מאד שהרשב"א [ועיין רשב״א מגילה י״ז ב׳, עמ׳ 73, ומאירי שם (ט״ז ע״א מן הספר).] והמאירי שפירשו את הבבא שלמעלה (ה"ג) בשיטת הגאונים נתעלמו לגמרי מהלכה שלנו שאי אפשר לפרשה בשיטת הגאונים. ונראה שעיקר הקושיא היא מן הרישא, כלומר מה"ג לעיל, מפני שכן מפורש גם בבבלי מגילה י"ז א', אבל הברייתא המקבילה בתוספתא מגילה פ"ב ה"ב הובאה בבבלי שם (י"ח ב') ולא נזכר כלל שכ"ה אף בתפילה, וממילא אפשר לומר עליה שלאו דסמכא היא.
48. נכנס וכו'. שו"ת הר"א בן הר"מ, ברכת אברהם, סי' ל"ו.
5חציה וכו'. כלומר, אפילו בפרקים אם קרא למפרע לא יצא (עיין מ"ש לעיל), ולא עוד אלא אפילו קרא חציה בציבור, והציבור הרי קרא את הפרשיות כסדרן, מ"מ לא ישלים אח"כ עד מקום שקרא, אלא חוזר וקורא את הכל ע"פ הסדר. ובשו"ת ר"א בן הר"מ הנ"ל הקשו מברייתא זו על פסק הר"מ בפ"ב מה' ק"ש הי"א. ועיין בבאורי הגר"א או"ח סי' ס"ד אות ב'.