תוספתא כפשוטה על ברכות ג:טו
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:15
Open in the reader →165. מכוונין וכו'. וכן בבבלי: יכוין את לבו כנגד א"י וכו'. וכמה מן הראשונים הגיהו בבבלי (עיין בתוספ', תוספ' ר"י במקומו ועוד) ומחקו את המלים "את לבו" והסתייעו (עיין ראבי"ה הנ"ל) מן הירושלמי כאן, שמפורש בו: הופכין את פניהן כלפי א"י. וכן בספרי שנביא להלן: הופכין פניהם כנגד א"י. אבל קשה מאד לשבש את כל הנוסחאות בתוספתא ובבבלי. ובפסיקתא רבתי רפל"ג (וכן בתנחומא) הנ"ל: ר' אליעזר בן יעקב אומר היה מתפלל בחוצה לארץ יכוין לבו לארץ ישראל וכו'. 52 לכאורה נראה שהפסיקתא לקחה את הברייתא מן הספרי ואתחנן פי' כ"ט כגי' כתה"י שם (עיין בהוצ' ר"א פינקלשטין עמ' 47): מיכן היה ר' אליעזר בן יעקב אומר כל העומדים בחוצה לארץ וכו', אלא שהפסיקתא קיצרה והשמיטה את הראיות מן הכתובים. אבל בכל המקורות המקבילים (התוספתא, הירושלמי, הבבלי, מדרש שהש"ר פ"ב, ד', גנזי שכטר ח"א. הוצ' ר"ל גינצבורג עמ' 99, מדרש חדש על התורה במדרשים הוצ' מאן עמ' קע"ח) הברייתא היא סתמית, והוכנסו בה ראיות מתפלת שלמה (חוץ ממדרש חדש הנ"ל שאין בו הראיות). ומסתבר יותר שמסדר הפסיקתא שאב את דבריו ממקור אחר. וכנראה שמסדר הפסיקתא סבר שאין ר' אליעזר בן יעקב חולק על הת"ק (של הברייתא שבפסיקתא), אלא מוסיף שלא בלבד המחשבה גרידא אלא גם הלב ממש צריך להיות מכוון כלפי א"י, וכמו שאמרו בסוכה (פ"ה מ"ד): ואנו ליה וליה עינינו, שפירושו במקום זה שאף העינים ממש מכוונות כלפי המקדש. ומכיוון שהת"ק הזכיר שכל המתפלל צריך שיהא לבו מכוון כנגד קה"ק, הוסיף ר"א בן יעקב שאף לבו צריך להיות מכוון כלפי מזרח. אלא שהפריש הוא בין המחשבה שבלב ובין לבו ממש, שבמחשבה שבלב יכול אדם לצייר שהוא מתפלל בקה"ק, אבל כשאדם מכוין את לבו ממש למקום המקדש, הרי הדבר תלוי במקום עמידתו, ואם הוא עומד מחוץ לא"י הרי בוודאי אינו יכול לצמצם את עצמו לכיוון בית המקדש, אלא לצד א"י גרידא. ואם הוא בא"י יכול לכוין לצד ירושלים וכו', כמו שבאר לנכון בפרישה לטאו"ח ריש סי' צ"ד. ועיין בפי' תלמידי ר"י להרי"ף במקומו.
266. ויתפללו וכו'. צ"ל: והתפללו וכו', והכוונה לדה"ב ו', ל"ח. ועיין בחידושי אגדות למהרש"א במקומן. ועיין הגי' בד ובכי"ע ובדק"ס עמ' 155 הע' ש'. וכן גם בירושלמי כי"ר: והתפללו אל ה' דרך ארצם וכו'. ובספרי ובבבלי בהוצ' שלנו, וכן בגנזי שכטר ובשהש"ר לנכון: והתפללו אליך דרך ארצם, והכוונה לפסוק במ"א. ועיין בשנו"ס בספרי שם.
367. ויתפללו וכו'. צ"ל: והתפללו וכו'. וכ"ה בספרי הנ"ל בכתי"י, ובבבלי בכת"י, ובראשונים (עיין דק"ס עמ' 155 הע' ת') ובגנזי שכטר. והוא קיצור הפסוק בדהי"ב ו', ל"ד. ובשהש"ר (בד"ר): והתפללו אליך דרך העיר הזאת. וכן בירושלמי בכי"ר: והתפלל אל(ה)יך דרך העיר הזאת.