תוספתא כפשוטה על ברכות ג:יח
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:18
Open in the reader →177. ובלבד שיהא וכו'. מסגנון הלשון משמע שיש כאן הגבלה, שלא התירו לו אלא דווקא אם יכול לכוין את לבו, אבל אם אינו יכול לכוין כשהוא יושב על החמור, ומכ"ש כשירד ממנו ויפחד שמא יברח, או יגנב, אל יתפלל כלל, וכדברי ר"א בבבלי ל' ב'. אבל בירושלמי גורס: שכך לבו מיושב. וכן בבבלי: לפי שאין דעתו מיושבת עליו. ולפי שני התלמודים יש כאן טעם למה לא הטריחו עליו לרדת. ולפ"ז גם לפנינו הפירוש הוא: לא איכפת לנו אם אינו יורד, ובלבד שיהא לבו מכוון, וכסגנון המשנה בסוף מנחות.