תוספתא כפשוטה על ברכות ג:יט
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 3:19
Open in the reader →1היה משכים וכו'. בירושלמי הוא מאמר רב.
278. וקורא בה. וכ"ה בד. אבל בכי"ע ובבבלי (בכל כתה"י, עיין דק"ס) נוסף: ומתפלל. ואם גירסתנו נכונה, צ"ל שלא הזכיר התנא תפלה, מפני שבהולך למקום קרוב עסיקינן כאן (שהרי נזכר שופר ברישא, כלומר ביו"ט, עיין רשב"א ל' א'), ובוודאי יכול להגיע למקומו לפני שיעבור זמן ק"ש ותפילה. ומשום זה לא הזכירה התוספתא תפלה כלל. וכל עיקר החידוש הוא שאם מוכרה לצאת לפני הנץ החמה, ואינו יכול לקחת עמו את השופר או את הלולב או את המגילה לדרך (מפני שאין לו אלא אחד וצריך לעזוב אותו לב"ב), יכול לצאת ידי חובתו בכל אלו לפני הנץ החמה (עיין מגילה פ"ב מ"ד ומ"ה), אלא שאסור לו לקרות ק"ש לפני הנץ. ובירושלמי הנ"ל מסיים בה: לכשתגיע עונת קרית שמע הרי זה קורא את שמע ומתפלל. ועיין אהצו"י שם עמ' 110. ובבא זו לא הובאה כאן אלא אגב הסיפא. ועיין מ"ש להלן.
379. לישב בקרון וכו'. כלומר לצאת בדרך רחוקה, ומחמת נענוע הקרון והספינה לא יוכל להתפלל מעומד, הרי זה מתפלל מיד לאחר עלות עמוד השחר, כדי שלא יצטרך להתפלל מיושב. ובד יש כאן הכפלה בט"ס מן השורה שלמעלה.
480. קורא. עיין בשנו"ס ההוספה שבד, וכ"ה בבבלי בהוצאות שלנו ובכי"מ (ועיין גי' ב"נ בדק"ס 156 הע' ו'). ולפי גי' זו "בין כך ובין כך" שבדברי רשב"א מתפרשים שאין הבדל בין יוצא לדרך קרובה ובין מפליג בקרון ובספינה (והלשון דחוקה קצת) ובשניהם מתפלל אח"כ. אבל מכיון שגם בכי"ע חסרים דברי רשב"א הרי מסתבר שבד היא הוספה ע"פ הבבלי, כרגיל בו בברכות.