תוספתא כפשוטה על ברכות ד:יא

134. הלכה וכו'. כאן מדברים כבר בהלכה, ולא במנהגים גרידא.

235. לסוך וכו'. כל המפרשים הגיהו ע"פ הבבלי (יומא ל' א') היוצא להטיל מים וכו', וטעם הנטילה הוא משום שפשוף ניצוצות, אבל אם יצא להסך את רגליו נוטל שתי ידיו, כמפורש באו"ז ח"א ה' נט"י, סוף סי' ע"ה. ועיין בה"ג פ"ז, ד"ו י' ע"ב, ד"ב עמ' 60. ברם קשה להגיה את כל הנוסחאות בתוספתא, ושמא שיטתה שלא עשו מסיכה כהפלג. ובירושלמי יומא (פ"ג ה"ב, מ' ע"ב, לפי כי"ל): ומסיכה לא שעה קלה היא? שנייא היא מסיכה שעשו אותה כהפלג. ואפשר שלעניין מקדש גרידא עשו מסיכה כהפלג.

3לדבר וכו'. עיין להלן ה"כ ומש"ש. וכס"ז להלן יומא פ"א הט"ז, בכורות פ"ז הי"א, ועיין מש"ש בתס"ר ח"ב עמ' 275.

436. במקומו וכו'. כלומר, השמש מגיש לו את הטפיח, ונוטל במקומו, כדי שיראו שנטל את ידיו.

5והטפיח וכו'. וכן ברש"י יומא ל' א' (לפי או"ז ה' נט"י סי' ע"ה, ט"ז רע"ד): ומחזיר הטפיח על כל האורחים, ה"ג לה בתוספתא דברכות. ועיין רש"י שם במקומו וברי"ף כאן ספ"ח. ובה"ג (ספ"ו, ד"ו ט' ע"ג, ד"ב עמ' 68) גרס גם בבבלי שם: והטפיח מחזר על האורחין. וכ"ה באשכול ח"א עמ' 54. ועיין דק"ס שם עמ' 77 הערה ה'. ובכי"ע: והטפיח ומחזיר מפה על האורחים. ויש כאן ערבוביא של שתי נוסחאות, שכ"ה בכ"י ל' בבבלי שם: ומחזיר מפה לפני האורחין. ובפי' ר' אליקים: ומחזיר מפה על האורחין, וכ"ה גם ברוקח ה' סעודה סי' שכ"ט. ברם ברי"ף ברכות ספ"ח גרס בבבלי שם: ומחזיר פניו לאורחין. וכ"ה במפרשיו שם (תלמידי ר"י, רא"ה עמ' קע"ד, ר' יהונתן, לפי כ"מ פ"ז מה' ברכות סה"ח) וכ"ה בר"מ, בתוה"ב להרשב"א, ובמשמרת הבית, בית ו' ש"א, קנ"ז ע"ב, בבית יד למאירי ח"ב, בשלחן ארבע ש"א ברכה ג', י' ע"ב ועוד. וכנראה שכלם העתיקו מן הרי"ף. וקרוב לוודאי שגירסתנו נכונה, ופירושה כפירש"י שהשמש מחזר את הטפיח על כל האורחים. ואין כאן אלא נימוס מקובל להציע גם לשאר האורחים את פך המים, וממילא נודע שהראשון נטל את ידיו.