תוספתא כפשוטה על ברכות ד:י
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 4:10
Open in the reader →133. מוסרין סעודה וכו'. כלומר, מנהג ירושלים היה שהיו מוסרין את הסעודה לטבח אומן, כדי שיתחייב הטבח בבושת אם יקלקל. ובאיכ"ר הנ"ל: מה היתה יקרותן שהיו מוסרין הסעודה לטבח וכו' (ועיין בהוצ' בובר שם הנ"ל). ומכיוון שהטבח ידע שאם יקלקל יצטרך לשלם ממון הרבה הוא נזהר מאד במלאכתו. אבל אין לפרש שהמנהג היה שהטבח ישלם, שהרי לרשב"ג משלם בכל מקום מדינא דגרמי, עיין להלן ב"ק פ"י סה"ט ובבבלי ב"ב צ"ג ב'. ברם בבבלי שם: מנהג גדול היה בירושלים המוסר סעודה לחבירו (כלומר, בטובה ובחנם) וקלקלה וכו'. ולפי גירסא זו לא שלם המקלקל אלא ע"פ המנהג הגדול בירושלים. ועיין בחידושי אגדות למהרש"א שם.