תוספתא כפשוטה על ברכות ה:יד

128. המזון וכו'. כ"ה בכל הנוסחאות, וכן מעתיק מכאן במאירי כ', ב' (67 ע"ב). וכן, כנראה, היתה הגירסא לפני הראשונים שנציין להלן בהי"ז. ובס' תוספות ירושלים לרי"א איסערלין (או"ח סי' קצ"ט) משער שהברייתא שלנו היא הברייתא שבבבלי ערכין ד', א', והוא מגיה על פיה הנוסח כאן: בברכת הזימון. וכן הגיה כאן באו"ש פ"ה מה' ברכות ה"ז, ע"פ דברי הר"מ שם, אבל קשה להגיה נגד כל הנוסחאות והראשונים. 33 להלן שו' 34 נוכיח שאין הכרח מתוך הברייתא שמדברים בברכת הזימון. והרי בתוספ' ירושלים סמך בעיקר על הגירסא המשובשת להלן רהי"ז. ועיין בה"ד שהשתדל למצוא טעם לכל המנויים כאן, ולמה היינו יכולים לטעות ולחשוב שהם פטורים מברכת המזון. וכל המנויים כאן נמנו גם להלן במקומות המקבילים. ובה"ג (ד"ב עמ' 147) מנה (מתוספתא ר"ה) את עשרת היוחסין שבמשנת קידושין, כלומר הוציא סריסים פצוע דכה וכרות שפכה. והכניס שתוקי ואסופי במקומם.

2גרים. עיין ב"ב פ"א א' תוד"ה למעוטי, ובטאו"ח ס' קצ"ט, בב"ה ובברכי יוסף שם. ולהלן כתוב מפורש: ומוציאין את הרבים, עיין מ"ש להלן בסמוך.

330. ואין מוציאין וכו'. וכ"ה בכי"ע ובמאירי הנ"ל, ועיין מ"ש לעיל בסמוך ד"ה גרים. וט"ס ברורה היא, והנכון הוא בד: ומוציאין וכו'. ועיין בח"ד לעיל ובכנה"ג בהגהות ב"י או"ח סי' קפ"ו. וכתב שם במאירי: וודאי יש בה דברים שאי אפשר ליישבן, ונראה שאין לסמוך עליה ברוב עניינים שבה. ועיין להלן.

431. את הרבים וכו'. וה"ה יחידים, עיין מ"ש להלן.