תוספתא כפשוטה על ברכות ה:כ
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 5:20
Open in the reader →140. וטובל וכו'. בשבה"ל הנ"ל: וטיבל עמהן וכו'. ובירושלמי (לפי גנז"ש ח"א עמ' 433): עלה והיסב וטיבל וכו'. וכ"ה בב"ר. ובהלכות על סדר הפרשיות (פרקוי בן באבוי, סה"י לכבוד ר"ד הופמן, עמ' 265): חבורה שהיו מסובין ואוכלין, והיה אחד מהן מבקש לצאת לדרך עד איכן מזמנין? כך שנו חכ' ר' שמע' או' הרי שעלה והיסב עמהן אפילו לא טבל עמהן ול[א] שתה עמהן אלא כוס אחד מזמנין עליו (ועיין במבוא שם עמ' 262). ועיין בבבלי כאן מ"ח סע"א. ובשבה"ל הנ"ל: בתוספתא משמע שאפי' לא אכל כזית דגן מזמנין עליו בעשרה דקתני התם בעשרים נחלקין וכו'. הרי לך שפירש שדברי רשב"ג דבוקים להלכה שלעיל, ובחבורה של עשרה אנן קיימין. ושמא פירש גם ברישא "שהפטיר את עצמו מן הזימון", כלומר שלא אכל כזית דגן, ואינו מצטרף לזימון, ורשב"ג חולק על הת"ק (אבל הלכה כרשב"ג, כפי שמוכח מן הבבלי מ"ח א'). ועיין מ"ש להלן.
2שלא אכל וכו'. בשבה"ל הנ"ל: אע"פ שלא אכל עמהן כזית דגן הרי אלו מזמנין, ושמא יש לדחות דבין הטיבול ובין הדגן היה כזית וכו', עיי"ש. ובב"ר: אעפ"י שלא אכל מן הדגן כזית וכו'. ועיין בטאו"ח סי' קצ"ז ובמפרשים שם, ובבאור הגר"א באו"ח שם ס"ק ג'.
341. מזמנין עליו. בנוסח הרש"ס של הירושלמי מסיים: דברי רשב"ג, והוא תיקון ע"פ הבבלי. ובכל נוסחאות הירושלמי חסרות המלים "דברי רשב"ג", אלא שאף בירושלמי ידעו שזו היא משנת רשב"ג, כפי שמוכח מן הסוגיא שם. ובב"ר מפורש כגירסת התוספתא.