תוספתא כפשוטה על ברכות ה:ג

18. אורחין וכו'. תוספ' פסחים ק"ב ב' ד"ה ראשון, מרדכי תוספת מערבי פסחים. ועיין רשב"ם שם ק"ב סע"א.

29. ועקרו וכו'. אבל בעה"ב נשאר בביתו ובמקום סעודה. ולפ"ז אף לר' יהודה אינו צריך לברך ברה"מ למפרע, כמו שמפורש בברייתא שבבבלי פסחים ק"ב רע"א. ועיין לעיל פ"ד הי"ט וה"כ, ומש"ש. ולפי גירסת כי"ע "עוקרין" פירושו עוקרין לכתחילה, ומפסיקין כר' יהודה. אבל לשון זו מגומגמת, עיין בבבלי הנ"ל ולעיל פ"ד הי"ט. ונראה שהיא "מתוקנת" ע"פ פירוש התוספות בפסחים ק"ב ב' הנ"ל.

310. קדושת היום וכו'. אבל כוס של ברה"מ לא נזכר כאן כלל, שהרי פשיטא שצריך כוס אחר כשיגמור את סעודתו, עיין מ"ש לעיל ולהלן.

411. שתחשך. וכ"ה בבבלי פסחים ק"ב סע"א. ובהשגות הראב"ד על בעה"מ ריש ערבי פסחים (תמים דעים ע"ז ע"ב) אומר על הבבלי: הנסחא העיקרית אוכל והולך משתחשך . ובמאירי שם (87 ע"א): עד שתחשך פירושה משתחשך, עד שיגמור. ואף במקצת ספרים מדויקים נמצא כן. ועיין גם במהר"ם חלאוה שם. 7 ובכת"י ובכמה מן הראשונים חסרות שם לגמרי המלים "עד שתחשך", עיי"ש בדק"ס. והנה בברייתא שבבבלי הדברים מובנים, שהרי לא נזכר שם שעקרו עם חשיכה לבית המדרש, ולפיכך אוכל והולך לר' יוסי משתחשך, אבל כאן אמרו מפורש שהחברים עקרו עם חשיכה לבית המדרש, והרי לפירוש התוספות (ק"ב ב' הנ"ל) כבר ברכו ברכת המזון לר' יהודה, וכיצד יתכן לומר לר' יוסי אוכל והולך עד שעה שתחשך, והרי אף הוא מודה שלא יתחיל משחשיכה. ועלינו לומר שלר' יוסי מדברים בשלא ברכו ברה"מ מקודם, וא"כ העיקר (כלומר, שר' יוסי מדבר בשלא ברכו, ור' יהודה בשברכו ברה"מ) חסר מן הספר. 8 וכן יש לתמוה, למה לא השמיעה לנו הברייתא כיצד יעשה לר' יהודה אם לא ברך ברכת המזון. ובע"כ עלינו להניח שלר' יהודה אין שאלה כלל, מפני שלדבריו מקדש בתחילה ואוכל אח"כ, ואין כאן שתי כוסות בבת אחת, בין אם ברך מקודם, בין אם לא ברך. אבל לפי דברינו הנ"ל הדברים פשוטים שבכולה בלא ברך מקודם ברה"מ עסיקינן. ואף לר' יהודה אינו מברך ברה"מ לפני שגמר את כל סעודתו, אלא מקדש גרידא (כשיטת בה"ג הנ"ל), ור' יוסי חולק עליו וסובר שאינו מקדש אלא אוכל והולך. ולפ"ז אין צורך להזכיר כאן שתי כוסות כלל בדברי ר' יהודה. ועיין מ"ש לעיל הע' 6.