תוספתא כפשוטה על ברכות ו:יא
תוספתא כפשוטה על ברכות · Tosefta Kifshutah on Berakhot 6:11
Open in the reader →159. על השחיטה. וכ"ה בירושלמי: אקב"ו על השחיטה. ועיין בבלי פסחים ז' ב', ובר"מ פי"א מה' ברכות הט"ו, ומה שהאריך במאירי פסחים ז' א', עמ' 14 ואילך.
2המכסה וכו'. וכ"ה להלן חולין פ"ו ה"ט. ובה"ג ה' כיסוי הדם (ד"ו קל"ה ע"ד, ד"ב עמ' 569): ובתר דמכסי ליה לדמא מיחייב לברוכי וכו'. והסבירה הרמב"ן בחידושיו לחולין פ"ו סע"ב, 41 וכן בתוה"ב להרשב"א, הלכ' שחיטה סוף ב"א, ד"ו כ"ב ע"א. ועיין גם בא"ח ח"ב, עמ' 393, וביבין שמועה להרשב"ץ, ח' סע"ב. מפני שברכה זו תלויה בשחיטה, וכבר התחיל במצוה, ולפיכך תקנוה לאחר כיסוי הדם , מפני שהכשר מצוה היא. 42 והוא מוסיף שמשום זה תקנו בה "על" ולא תקנו "לכסות", אעפ"י שמשעה ששחט לא סגיא דלא מכסה. ומן הירושלמי (ביצה פ"א ה"ג, עיי"ש בגליון הש"ס) משמע כשיטה זו שכיסוי הדם הוא סיום מצות שחיטה. 43 ועיין ברא"ש חולין פ"ו, סי' ו', ובכנה"ג יו"ד הגהות הטור סי' כ"ח, אות ו' ואילך, ובהגהות ב"י שם. ושמא מטעם זה משמיעה לנו התוספתא שכיסוי צריך ברכה לעצמו, שהרי מ"מ מצוה מיוחדת היא. ובט"ז (יו"ד ריש סי' כ"ח): ואעפ"י שהיא גמר מצות שחיטה וכו', אלא ששייכת אחר מצות שחיטה כמו תפילין של ראש עם של יד. ועיין מ"ש להלן בסמוך. ורוב הפוסקים חולקים על בה"ג וסוברים שמברך לפני כיסוי הדם.
359-60. על כיסוי וכו'. כ"ה בכל נוסחאות התוספתא ובה"ג הנ"ל, וכן מעתיקים בשם התוספתא ברוקח סוף סי' ש"פ ובמורה מקום להר"מ רפי"ד מה' שחיטה (קושטא רס"ט). וכ"ה בירושלמי בהוצאות שלנו. אבל בירושלמי כי"ר: וציונו על מצות כיסוי הדם. וכן מעתיק בשם הירושלמי באו"ז (ח"א ריש סי' שפ"ז. וכן העתיק משמו בנו מהר"ח או"ז בשו"ת שלו סי' קכ"ט, מ"ב ע"א). ועיין מ"ש לעיל בשם הט"ז, ומ"ש בתוספ' ברכות ס' ב' ד"ה אשר. אבל שיטת התוספתא, שאינה מזכירה שתי ברכות בתפילין, היא שאינו מברך על של ראש אלא בשסח בנתים, כשיטת רב האי ועוד, עיין גנזי שכטר, הוצ' הרל"ג ח"ב, עמ' 71 ואילך.
460. בעפר. ליתא בד, בכי"ע ובמורה מקום להר"מ הנ"ל, וכן ליתא בנוסחאות שלנו בירושלמי ובכי"ר שם, וכן אינה בנוסח הברכה של בה"ג והר"מ הנ"ל. אבל ברוקח הנ"ל מעתיק בשם התוספתא: על כיסוי הדם בעפר. וברוקח סי' ש"נ וכן באו"ז (ח"א סי' ת"ד, נ"ה ע"ד) מעתיקים כן אף בשם הירושלמי פרק הרואה. וכ"ה נוסח הברכה בתשב"ץ קטן סוף דיני שחיטה, ד' קרימונא ל"א ע"ב, בטיו"ד סי' כ"ח ובב"י שם. ובס' הארוך להש"ך שם ציין לרוקח ולתשב"ץ הנ"ל, והוסיף שכ"ה גם ברש"ל (יש"ש) כל הבשר סי' י"ב, ובהגהת הר"ץ שוחט מקראקא, והכי נהוג. ובמחזיק ברכה להחיד"א (יו"ד סי' כ"ח ס"ק ב') כותב: ובספרו הארוך מביא כן מהרוקח והגאונים 44 הרב כתב ע"פ הזכרון, והש"ך אינו מזכיר את הגאונים, ובסוף הסימן מביא מן הגאונים להפך, שאינו מזכיר בעפר. והתשב"ץ ומהרש"ל, וכן מנהג ארץ הצבי ומצרים לומר על כיסוי הדם 45 בטור ובב"י מעתיקים: כיסוי דם (בלי הי"א) ולא מצאתי להם חבר בגירסא זו. ושמא מפני שפסקו שם "דמו ואפילו מקצת דמו", ולפיכך ניסחו "דם", ולא "הדם". בעפר.