תוספתא כפשוטה על עירובין א:ט

124-25. אבני בנין היוצאות מן הכותל ובין זו לזו ארבעה טפחים וכו'. וכ"ה בד. אבל בכי"ע ובכי"ל: שלשה טפחים וכו'. ולשתי הנוסחאות "בין זו לזו" פירושו מתחילת האחת עד סוף חבירתה. 48 עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 397, הע' 13. ואף שעובי האבנים הוא כל שהוא, הרי מכל מקום ממעט הוא את שיעור ד' טפחים. ואשר לעצם השינוי בין הנוסחאות, כן שנינו בירושלמי פ"א ה"ו, י"ט רע"ב: אבני הבניין היוצאות מן הבניין (כלומר, זו למעלה מזו) אם אין בין אחת לחבירתה שלשה טפחים נידון כלחיים. וכן מעתיק משם בר"ח סוכה י"ט א'. ובבבלי ט"ו א': ת"ש אבני גדר היוצאות מן הגדר מובדלות זו מזו פחות משלשה אין צריך לחי אחר, שלשה צריך לחי אחר. ברם אין להגיה את הנוסח שבכי"ו ובד, שהרי כן שנינו בירושלמי פ"א סה"א, י"ח סע"ד: ותני כן מבוי העשוי לחיים לחיים (כלומר, לאורך המבוי) אם יש בין זו לזו (כאן ברור שאין הלחיים בכלל) ארבעה טפחים מטלטלין עד החיצון (שהרי אין הלחיים מצטרפים, והחיצון גרידא נחשב ללחי) ואם לאו (כלומר, שאין ביניהן ד' טפחים), מטלטלין עד הפנימי. 49 מפני שכולם נחשבים ללחי אחד, ואסור לטלטל בין הלחיים, כמפורש בירושלמי לעיל שם בסמוך, ובבבלי ח' ב'. ואעפ"י שהברייתא שם מדברת בלחיים לאורך המבוי, וכאן מדברים בלחיים זו למעלה מזו, מ"מ מצינו ברייתא ארצי ישראלית סתמית, מעין ברייתא שלנו, ששנתה בשיטת רשב"ג. ובבבלי ט' א' אמרו כן בשם ר' יוחנן: מבוי שרצפו בלחיין פחות פחות מד' באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן וכו'.

225. אין צריך לחי וקורה אותו מקום. וכ"ה בכל הנוסחאות, אבל בירושלמי ובבבלי אין המלים "אותו מקום". ובבבלי שם העמידוה (למ"ד לחי העומד מאליו לא הוי לחי) כשעשאום מתחילה לשם לחי.