תוספתא כפשוטה על עירובין א:ח

123. עשוי לחיים למבוי גבוהים מן הארץ שלשה טפחים וכו'. וכ"ה בד, אבל בכי"ע ובכי"ל: עשה לחיים למבוי וכו'. וכנראה שהמלה "למבוי" שלפנינו הוא תיקון סופרים, וצ"ל: עשוי לחיים גבוהים וכו'. וכן ברוקח סי' קע"ה: בתוספתא לחיים גבוהים מן הארץ ג', או משוכין מן הכותל ג' טפחים, צריך למעט. ובירושלמי פ"א ה"ו, י"ט סע"א: ותני כן עשה לחיים למבוי (כגי' כי"ע וכי"ל) אם גבוהין מן הארץ פחות משלשה, או שהיו סמוכין לכותל פחות משלשה, מותר. שלשה (כלומר, אם משוכין שלשה), והוא שיהא העומד רבה על החלל. 44 ועיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, סוף עמ' 234 ואילך. ובבבלי י"ד ב': אמר רב 45 כגי' כי"מ, ולפנינו בטעות: רבא, עיין דק"ס, עמ' 43, הע' ר'. עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה, או שהפליגו מן הכותל שלשה, לא עשה ולא כלום. אפילו לרשב"ג דאמר אמרינן לבוד (כלומר, בארבעה טפחים), הני מילי למעלה, אבל למטה, כיון דהויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה לא קאמר. ולפי זה אף כאן שנה רב 46 עיין מ"ש לעיל, שו' 21–22 סד"ה מבוי המקרה. בשיטת התוספתא. 47 הדבור "אפילו לרשב"ג וכו' " הוא, כנראה, מסתם התלמוד.