תוספתא כפשוטה על עירובין ד:ז

136. אלו שמתעברין עמה נפש שהיא ארבע על ארבע. בבלי נ"ה ב'. ובתוספות רי"ד מהדורא תניינא שם (ה' סע"א מן הספר): בתוספתא בפ' ר"א אומר 23 עיין לעיל הע' 21. תניא ואלו שמתעברין עמה נפש שהיא ד"א על ד"א 24 וכוונתו להביא ראייה מן הסיפא, מבור שיח ומערה, שלעניין עיבור אין צורך אלא בראוייה לדידה, והאריך בזה בשו"ת שלו כ"י קנטבריא סי' ל"ה, 70 סע"ב ואילך, ועיי"ש 72 ע"א. כו'. ובמשנתנו פ"ה מ"א: וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה. ומפרשת כאן התוספתא שבנפש בית דירה לאו דווקא אלא כוונתו שהיא ראוייה לדירה, והיינו שהיא ארבע על ארבע. ופירש"י נ"ה ב' ובתוספות נ"ג א' ד"ה וגשרים שסתם נפשות יש בהן דירה, לשומר, ולפיכך אעפ"י שאינו דר בה דירה היא, ועיין גם בתוספות נ"ה ב' ד"ה נפש. והנפשות שלהן כשלא היו אטומות היו ראויות לדירה, 25 וכן במשנתנו ספ"ה: בזמן שאין בה דיורין וכו', ופירשו בירושלמי ובבבלי שהכוונה שאינה ראויה לדיורין. ועיין ירושלמי סוכה פ"א ה"ב, נ"ב ע"ב, ובבלי שם י' א'. ואת ארון המת היו בונים בכותלה של נפש, ואפשר היה להכנס לנפש בטהרה, עיין תוספתא אהלות פ"י ה"ז. ואף לנפש אטומה היו סומכים סוכות מסביב, עיין אהלות פ"ז מ"א. וכנראה שעשו כן גם בירושלים לנפשות אטומות של מלכים 26 עיין במקורות שציין ר"י בראנד בספרו כלי החרס בספרות התלמוד, עמ' ס"ט ואילך. ונביאים שלא פינו אותן (עיין להלן ב"ב פ"א הי"א ומש"ש), ואפשר היה לאכול את הפסח בסוכות שסמכון לנפש, עיין תוספתא אהלות ספ"ז. ובירושלמי פ"ה ה"א, כ"ב ע"א, אמרו שאפשר היה לעבר את בית מעון וטבריא ע"י נפשה דסיריקון שצרפוה לשאר פיגמין, עיין מ"ש בספרי הירושלמי כפשוטו, עמ' 292. ואשר "לארבע על ארבע" הרי פחות מכאן, אפילו בית אין עושין אותו עיבור לעיר, כמפורש בספרי כי תצא סוף פי' רכ"ט, עמ' 262 ובמקבילות, עיין מ"ש לעיל, שו' 22, ד"ה כיצד מעברין.

237. אמ' ר' יהודה כתליה וחזיזיה מתעברין עמה. בבבלי הנ"ל חסרה בבא זו. אבל בירושלמי פ"ה סה"א, כ"ב ע"ג: תני בשם ר' יודה אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה. ומלשון התוספתא כאן משמע שהכוונה לנפש. אבל יותר נראה שבבא זו מוסיפה על משנתנו הנ"ל שאף זיזה וכותליה של העיר נמדדין עם העיר, ומתחיל למדוד מן הכותל החיצוני, או מן הזיז. ועיין בבלי ב"ב ו' רע"ב. ואשר לכתיב "חזיז" במקום "זיז" כ"ה אף בתוספתא אהלות פי"ג הי"א. ובר"ש שם ספי"ב: חזיזין כמו חזיזין בה"א, עיין מ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 135. ולעיל שם בר"ש פי"א רמ"ח: החדות כמו הדות, אלא בלשון משנה דסדר טהרות כולן כתובין חדות, והוא ששנינו בכל מקום בור ודות וכו'. ועיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין, עמ' 1208, 1233. ובתרביץ ס"א ש"ג, סוף עמ' 132, העיר על השינויים: צובה, חצובה; סחוס, חסחוס: שיפה, חשיפה, וכדומה.

3הגשר והקבר שיש בהן וכו'. בבלי נ"ה ב' הנ"ל. ובמשנתנו רפ"ה: וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה. ועיין מ"ש לעיל, שו' 36.

438. בית ע"ז וכו'. בגאון יעקב נ"ה ב' כתב: הא דלא חשיב מתהני מעכו"ם צריך תלמוד. ושמא הכוונה לבתי ע"ז-מערות (ἅδυτα ,μέγαρα), וקרקע עולם אינו נאסר בהנאה. ואם אין שם דירה לכומרין דינן כקברות.

5האוריות והאוצרות שבשדה וכו'. וכ"ה ("והאוריות") בבבלי הנ"ל בכמה דפוסים ישנים ובראשונים, עיין דק"ס, עמ' 223, הערה ט'. וכבר פירשו לנכון שזו היא המלה הלועזית ὡρεῖον, horreum, מחסן, אוצר. עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 691, שו' 72.

639. בור שיח ומערה וכו'. בברייתא שבבבלי הנ"ל, נמנו הדברים הללו בין המקומות שאינם מתעברים עם העיר. ואח"כ שאלו שם: והתני ר' חייא מערה מתעברת עמה? אמר אביי כשיש בנין על פיה וכו'. 27 ועיין הפירוש בתוספות ובריטב"א שם. ובתוספ' רי"ד שם מהדורא תניינא (ה' סע"א מן הספר): והא תאני ר' חייא מערה מתעברת עמה בתוספתא וכו' ובור שיח ומערה, ותניא נמי התם (להלן, שו' 53) אמר ר"ש יכול אני שיהא עולין מטבריא לצפר (צ"ל: לצפר'), ומצור לצידן, מפני מערות ומגדלים שביניהן, עיין מש"ש. ולפי פשוטו חולקת התוספתא והירושלמי על הבבלי הנ"ל וסוברים שכל מקום שראוי לדירה מתעבר עם העיר, ואף איצטדין (ירושלמי פ"ה ה"א, כ"ב ע"א) ואויר חצר 28 ירושלמי שם סה"א, כ"ב ע"ג, וכפירוש הראשונים, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 296, בירושלמי הוצ' ראם ובס' ניר שם. ועיין מ"ש לעיל פ"ב, הע' 51. מתעברים עם העיר. ועיין מ"ש להלן, שו' 43–44, ד"ה כמה יהוא קרובין. ועיין בפי' רבינו יהונתן על הרי"ף ד"ה ומערה. וצ"ע.

7וגדיר. בבבלי הנ"ל 29 וכ"ה בכי"י ובראשונים. והר"מ בפכ"ח מה' שבת ה"ד לא העתיקה. נמנה גדר בין אלו שאין מתעברין עמה. וכנראה שהכוונה לגדר, חורבה, 30 עיין מ"ש לעיל שבת פ"א, שו' 2, ד"ה וכן גדר. וסובר הבבלי שחורבה שבשדה, שהיא רחוקה מן העיר, אלא שיש בינה ובין העיר פיגמין, אינה מתעברת מן העיר, מפני שיריאים לדור בה, עיין בבלי ס"א ב' ובפי' ר' יהונתן על הרי"ף ספ"ה במשנה שם. והתוספתא והירושלמי סוברים שגדר מתעבר עם העיר, מפני שיש לה מחיצות. ולעיל פ"ג, הערה 55 הראינו שאף איסטווניות מתעברות עם העיר. ועיין להלן פ"ה, שורה 9, ד"ה עיר של רבים ומש"ש.

8ובורגנין שבתוכה וכו'. וכ"ה בבבלי הנ"ל.

9ובית שבים. עיין בפירש"י. ובבבלי להלן שם אמרו שהוא עשוי להכניס בתוכו כלים שבספינה. ונראה שהכוונה לארבע מחיצות בים עצמו, עיין ר"מ פכ"ח מה' שבת ה"ג. 31 ועיין ר"ח ג"ז סע"ב.