תוספתא כפשוטה על עירובין ה:ב

13-5. בראשונה היו בני טבריה מהלכין את כל חמתה, ואין בני חמתה באין אלא עד מקום הכיפה וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"ה ה"ז, כ"ב ע"ד. וסתם חמתה ע"י טבריה, היא חמתן מקום חמי טבריה, ואמרו בבבלי מגילה ב' ב': כמחמתן לטבריא מיל. ועיין גם בירושלמי שם פ"א ה"א, ע' ע"א. וחמתה היתה עיר קטנה, ולפיכך יכלו בני טבריא להלך את כולה, מפני שהיתה בתוך התחום שלהם, אבל טבריא היתה עיר גדולה, ובני חמתה לא יכלו ללכת אלא עד מקום הכיפה בטבריה, 2 בירושלמי פ"ה ה"ח, כ"ב ע"ד: חד ר' פנחס סלק להכא חזא בפתח (צ"ל: חמא כפתא, כמו שמעתיק במאירי נ"ט א', עיין בירושלמי כפשוטו, עמ' 302) דשקתא דגזוראי וכו'. וספק גדול הוא אם הכוונה היא לכיפה שבתוספתא כאן. מפני ששם כלתה מדת התחום שלהם, וכמו שמפרשת התוספתא להלן, שו' 8–9.

25. עכשיו בני טבריא ובני חמתה חזרו להיות עיר אחת. אין לפרש ששתיהם נתחברו ממש, שהרי עדיין בזמן האמוראים היו מרוחקות אחת מן השניה, כפי שיוצא מן הירושלמי והבבלי מגילה הנ"ל. והכוונה היא שעיברו אותם יחד ע"י מערות ובורגנים, עיין לעיל פ"ד, שו' 54.