תוספתא כפשוטה על עירובין ו:יז
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 6:17
Open in the reader →153. מתבן שבין שתי חצרות וכו'. משנתנו פ"ז מ"ה. והכוונה לגדיש של תבן שחוצץ לאורכן של שתי חצירות.
254-55. אילו מאכילין מיכן ואילו מאכילין מיכן. בירושלמי פ"ז ה"ה, כ"ד ע"ג, פירש ר' אלעזר כפשוטו שממלאין את קופתן ומאכילין. אבל בבבלי ע"ט א': אמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל. ועיין בתוספות רי"ד שם. ועיין מ"ש להלן.
355. נתמעט התבן מעשרה טפחי' שניהם אסורין. במשנתנו הנ"ל: מערבין אחד ואין מערבין שנים. ובירושלמי הנ"ל: תני מתבן 42 שמא צ"ל: ביתבן (ונתחברו הבי"ת והיו"ד למי"ם), כלומר, בי תבן, בית תבן. אבל אפשר שמתבן פירושו כאן בית תבן, כספרי ואתחנן פי' ל"ו, עמ' 67, ועיי"ש בהערות הר"א פינקלשטין, ובדק"ס יומא י"א א', עמ' 24, הע' ס', ומ"ש להלן פסחים פ"א, שו' 9, ד"ה בית התבן. שבין שתי חצירות זה פותח פתחו מיכן ומאכיל, וזה פותח פיתחו מיכן ומאכיל. נתמעט התבן מעשרה טפחים שניהם אסורין עד שיערבו. וכן בבבלי ע"ט א': והתניא בית שבין שתי חצירות ומלאהו תבן מערבין שנים ואין מערבין אחד, זה נותן לתוך קופתו ויאכיל וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל, נתמעט התבן מי' טפחים שניהם אסורים וכו'. ופירש רבינו יהונתן שאפילו נתמעט בשבת אסורין, ועיין מ"ש עליו בגאון יעקב ע"ט א' ד"ה נתמעט. ועיין גם במאירי ע"ח ב', וכנראה ששאב מפירוש רבינו יהונתן.
455-56. אלא אם רצה סותם את פתחו ומבטל את רשותו וכו'. וכן בירושלמי הנ"ל: לפיכך אם רצה אחד מהם לסתום את פתחו ולבטל רשותו וכו'. וכן בבבלי הנ"ל: כיצד הוא עושה נועל את ביתו ומבטל את רשותו וכו'. ופירשו להלן שם: או נועל את ביתו, או מבטל את רשותו, ואיבעית אימא לעולם תרתי (כלומר, שנועל ומבטל), כיון דדש ביה אתי לטלטולי.
556-57. וכן בנות של תבן שבין שתי חצרות. בד: וכן בכותל של תבן מבין שתי חצרות. ובכי"ע: וכן בנות שבתבן שבין וכו'. ובכי"ל: וכן שבתבן וכו', ונשמטה שם המלה "בנות". ובירושלמי הנ"ל: חריץ שבין שתי חצירות. אבל בכי"ל שם: וכן בבור שבין שתי חצירות. ובגליון נכתב ע"י הסופר עצמו: וכן בנוד שבתבן. ומחק המגיה את הגליון ואת המלים "וכן בבור" שבפנים, ותלה בין השורות: חריץ. וברור שגירסת הסופר עצמו נכונה, וצ"ל שם: וכן בנות שבתבן (=שלתבן, של תבן) שבין וכו', והיא הברייתא שלפנינו. והכוונה שאם היו נות תבן 43 וכמשמעותו במקרא, נוה צאן, נוה רועים, והכוונה כאן לגדר תבן, מקום גדור במחיצות גרועות להחזיק שם את התבן, והתבן משלים את המחיצות. בין שתי החצירות דינן כבית תבן. ובבבלי הנ"ל: וכן אתה אומר בניב 44 כגירסת הר"ח, ערוך ערך נב ב', הראב"ד (לפי הרשב"א והריטב"א במקומו), וממנו גם במאירי שם. ולפנינו: בגוב. של תבן שבין ב' תחומי שבת. ופירש"י שהיה חציו בתחום עיר זו וחציו בתחום עיר זו, אילו נוטלין ואוכלין מתוך תחומן ביוט טוב וכן אילו, ואין חוששין שמא אילו יקחו מן התחום השני. ומתוך הגירסא בירושלמי הנ"ל, מוכח שאין להגיה בתוספתא ע"פ הבבלי, ושתי ברייתות הן.