תוספתא כפשוטה על עירובין ח:יד
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 8:14
Open in the reader →146. מלבן של ספקלריא ומריגין של חלונות פותחין וכו'. בד: וטריסין של חלונות וכו'. ובכי"ל: ותריסים וכו', ובקג"נ: ותריסין וכו'. ובכי"ע: וסריגין וכו'. והנכון כנראה כגירסת ד שהיא מקויימת ע"י כי"ל וקג"נ. 27 וכנראה שבכי"ע תיקן הסופר ע"פ שכנות המלה "מלבן", עיין במשנת נגעים פי"ג מ"ג. והכוונה למלבן שמכניסים בו אספקלריא, 28 מראה של אבן שקופה, עיין מ"ש ר"ע לעף בסה"י לכבוד קרויס, עמ' 10 ואילך. והיו נותנין אותו לתוך החלון, וכן תריסים שמכניסים אותן לתוך החלונות. ומדברים כאן ביש להן צירים, ולא הסיר אותם, והשאלה היא אם מותר לפתוח ולנעול בהם בשבת, ואינו עניין למשנת ביצה פ"א מ"ה, לפי פירוש הבבלי שם י"א ב'. ובירושלמי שם פ"א ה"ה, ס' ע"ג (שבת פי"ב ה"א, י"ג ע"ג) מוכח שאפילו במחובר לקרקע מתירים ב"ה לסלק, אבל לא התירו אלא משום שמחת יו"ט, ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. ועיין מ"ש להלן. ובכי"ע ובכי"ל באו כאן לפני הלכה זו הט"ו ואילך, והיינו: המוצא תפילין וכו', המוצא ספר בשדה וכו', מי שיצא לרשות הרבים וכו'. אבל בד ובקג"נ הסדר כלפנינו.
246-47. אם היו נשמטין אסורין וכו'. כלומר, אם היו נשמטים מתוך הצירין אסור לפתוח ולנעול בהן, שמא יחזירם לתוך הבניין, והוא אסור לכ"ע, עיין בבבלי ובירושלמי ביצה הנ"ל, ועיין להלן.
347. נגר נשמט אסור נקמז מותר. בבלי ק"ב א'. ובתוספות שבת קכ"ו ב' ד"ה וכי: נראה יותר כי נקמז אין פתרונו נעיצה בארץ (כמו שפירש"י כאן), אלא דומה שהוא מעין נשמט רק שאינו נשמט ממש וכו', ולא נודע פירוש נקמז היטב. וכבר הוכח מתוך הירושלמי כאן פ"ה ה"ג, כ"ב ע"ד, שנקמז הוא בניגוד לנמתח ולנהדק, וכפירוש התוספות הנ"ל, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 202. ועיין באוה"ג, עמ' 103, ובספר היובל לכבוד ר' יעקב פריימאנן, עמ' 79. ובכי"ו כאן: נקמן מותר, וכ"ה ("נקמן" במקום "נקמז") גם בירושלמי כלאים ספ"ו, ל' סע"ג, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו הנ"ל. וצ"ל: נקמז, כמו שהוא בד, כי"ע וקג"נ. וכ"ה בירושלמי שבת פי"ז ה"ז, ט"ז ע"ב, וכאן פ"י ה"י, כ"ו ע"ג, ובבבלי ק"ב א'. אבל בר"ח שם גורס בירושלמי ובבבלי הנ"ל: נקמן ! וכבר כתב בשו"ת הרא"ש כלל מ"ה סי' ב': "יש מקומות שכותבין נון זקופה קטנה ונקראת זי"ן". וכאן טעה הסופר להפך, וקרא נו"ן במקום ז', עיין מ"ש לעיל שבת, עמ' 279, הערה 45. ובירושלמי הנ"ל: נשמט אסור. נקמז, ר' יעקב בר אחא בשם רבנן מדדיהו בראשי אצבעותיו. ונראה שפירושו כיצד יעשה כשנקמז הנגר שלא ישמט לגמרי אחרי שנתרפה הקשר. ואמר ר' יעקב בר אחא שמדדה (מכניסו לאט, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 242) את הנגר בזהירות לתוך החור, כדי שלא ישמט הקשר בשעת נעילה, עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 202. ולפי פירוש זה סובר הירושלמי שנקמז מותר כחכמים כאן. ועיין מ"ש בספרי הנ"ל, עמ' 201, ד"ה אתא.
447-48. אע"פ שאין נשמט. בבבלי הנ"ל: אעפ"י שאינו נשמט אסור.