תוספתא כפשוטה על עירובין ח:כב
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 8:22
Open in the reader →165-66. אין ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב. בכי"ל: אין ממלין מבאר חקר וכו'. ובמשנתנו פ"י מי"ד: וממלאין וכו' ומבאר הקר ביום טוב (כלומר, אחרי שהתירוה, עיין להלן). אבל בהוצ' לו, קויפמן, פרמה, כ"י משניות סדר מועד על קלף שבבית המדרש כאן: חקר . ובפיה"מ להר"מ כת"י שהוגה ע"י הר"מ עצמו (לפי ידי משה צפת תרע"ח בסוף הספר) מנוקד: ומבאר חֶקֶר. ופירש הר"מ: חקר והקר שוים. ועיין להלן.
266-67. וכשעלו בני הגולה וחנו עליה התירו להם נביאין וכו'. בירושלמי פ"ב ה"א, כ' ע"א, ופ"י הי"ג, כ"ו ע"ד: מפני מה ממלין מבור הקר ביום טוב (כלומר, מפני מה אמרו במשנתנו הנ"ל שממלאין וכו', בניגוד למשנה ראשונה שבתוספתא ברישא כאן) אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה חנו על אותה הבאר, והתנו עמהן נביאים שיהו ממלין מבור הקר ביום טוב וכו'. ובבבלי ק"ד ב': מאי באר הקר. אמר שמואל בור שהקרו עליה דברים והתירוה. ובערוך ערך בר (ערה"ש, עמ' 170): בור שהקרו עליה נביאים (וכ"ה בר"ח, ועיין בעה"ש שם, הערה 5) והתירוה, כלומר דקדקו על הבורות וחקרו ולא מצאו בהן צד איסור וכו'. ושאלו שם: מיתיבי לא כל הבורות הקרות התירו אלא זו בלבד, ואי אמרת שהקרו דברים עליה, מאי זו בלבד? אלא אמר רב נחמן בר יצחק באר מים חיים שנא' כהקיר ביר מימיה. ואח"כ הביאו שם את הברייתא שלנו, עיי"ש.
367. להיות ממלין מבור הקר וכו'. וכ"ה ("מבור הקר") גם בד ובקג"נ ובירושלמי הנ"ל. ובכי"ע: מבאר הקר וכו'. ובכי"ל: מבאר חקר וכו'. ועיין בהערות הגר"י שור לס' העתים, עמ' 146, הערה ס"ג.
467-68. ולא כל בורות הקר התירו וכו'. בקג"נ: חקר וכו'. ובכי"ל: ולא כל בריות חקר אמרו וכו'. ובירושלמי הנ"ל: לא כל הבארות הקר התירו וכו'. ובר"ח ק"ד ב' בשם הירושלמי: לא כל בורות חקירות התירו וכו'. ובס' העתים, עמ' 147: ירושלמי לא כל הבארות הקרות התירו וכו'. והוא כנראה מתוקן ע"פ הבבלי הנ"ל.