תוספתא כפשוטה על עירובין ח:ד
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 8:4
Open in the reader →111. משלשל אדם קדירה של בשר וכו'. מאירי הנ"ל, אבל הר"מ והרשב"א בעבוה"ק הנ"ל השמיטוה. ולפי העניין כאן נראה שמדברים בבית שיש לו כמה דיוטות, כלעיל, והרוצה שלא יתקלקל הבשר מחום הבית בליל שבת, משלשל את הקדירה מחלון דירתו העליונה (שאין לה זיז), לזיז שבדיוטא התחתונה שלו. ואעפ"י שהקדירה עוברת באויר סמוך לדיוטא האמצעית של אחר, אין האויר אוסר לטלטל דרכו. ולכאורה חוזר כאן על הרישא, ולפיכך השמיטה הר"מ, כמו ששער בח"ד, עיין מ"ש להלן.
211-12. ונותנה על גבי זיז שרחוב ארבעה טפחים. בירושלמי הנ"ל: משלשלין קדירת בשר מעל גבי זיז שגבוה עשרה ורחב ארבעה. ולפ"ז אפילו אם הזיז יוצא לרשות הרבים מותר, כמשנתנו פ"י מ"ד, ועיי"ש בבבלי צ"ח ב'. ואם הזיז רחב ארבעה נותנין עליו אפילו אוכלים שאפשר ללקט אותם אם נפלו, לשיטת הרשב"א בעבוה"ק שער ג' סי' ה', ט"ז רע"א.
312. היתה חלון באמצע שהיא ארבעה וכו'. לפי הדוגמא של הרישא הרי אף כאן הכוונה שאם יש בין חלון הדיוטא העליונה לבין הזיז של דירתו התחתונה זיז שני (של הדיוטא השניה שהיא של אחר), והוא צריך להעביר את הקדירה דרך חלון (ארובה) של הזיז השני, אסור, מפני שמעביר דרך רשות אחרת. וכן פירש בח"ד, ויש לנו חזרה של הלכות הרישא. ואף כאן מדברים שהזיז האמצעי הוא רשות לעצמה, ואינו אוסר על התחתון, שהרי אינו משתמש בו, וכדברי הרשב"א בעבוה"ק ש"ג סי' ה', ט"ו ע"ב: היו שניהם (כלומר, שני הזיזים) רחבים ארבעה, זה משתמש בשלו וזה משתמש בשלו, למה הדבר דומה לבית ועליה של שנים. ובירושלמי הנ"ל: אם היתה חלון בנתיים של ארבעה טפחים אסור, שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות. וסבר הירושלמי מתחילה שהחלון בנתיים כוונתו שהיתה חלון בכותל למעלה מן הזיז התחתון, והיא אוסרת מפני שהקדירה עוברת סמוך לאויר החלון, ויש כאן סתירה בין הרישא להסיפא. ותירצו: ר' שמואל בר רב יצחק פתר לה בשוה. ועיין במרכבת המשנה פ"ד מה' עירובין הכ"ו שבאר לנכון את סוגיית הירושלמי, אלא שבאר את תירוץ ר' שמואל בר רב יצחק "בשוה ר"ל שהזיז שוה לחלון דה"ל חורי החלון וכו' ". אבל מלשון הירושלמי והתוספתא ברור שיש כאן טלטול מרשות שלו לרשות שלו דרך רשות אחרת. ברם בר"ח פ"ח א' מעתיק מן הירושלמי: פתר לה בשבויה . וכן כנראה היתה גם גירסת כי"ל, ונמחקה, והמגיה הוסיף בתוך השורות בשוה. וכנראה שיש כאן תאור לצורת החלון, 8 שמא צ"ל בירושלמי: בשכובה (במקום "בשבויה"), כלומר שהחלון היתה שכובה (בגזוזטרא) ולא זקופה (בכותל). והכוונה שהחלון היא בצורת ארובה וכדומה, וכמו שפירשנו בתוספתא. ועיין בס' עצי אלמוגים סי' שע"ו, קמ"ו ע"ב ואילך, שהשיג על פירוש בעל מרכבת המשנה, ופירש אחרת, ופירושו דחוק מאד, והעיקר כפירוש בעל מרכבת המשנה, ואין מדברים כאן כלל לא ברישא ולא בסיפא שהאמצעי משתמש בתחתון.
413. שאין מטלטלין מרשות וכו'. וכ"ה בכי"ע. אבל בשאר נוסחאות ובמאירי הנ"ל: שאין משלשלין וכו'. ועיין מ"ש לעיל, שו' 9–10, ד"ה שאין משלשלין.