תוספתא כפשוטה על עירובין ח:ג

18. שלש דיוטאות וכו'. כלומר, שלש דירות, עיין לעיל ספ"ה, שו' 81 ומש"ש. והברייתא שלנו הובאה בר"מ פ"ד מה' עירובין הכ"ו, ובמגיד משנה ובמגדל עוז שם צויינה התוספתא. וכן הובאה כל הברייתא בעבוה"ק להרשב"א שער ג' (קרוב לסופו), י"ט ע"ב, ובמאירי פ"ז ב', 132 ע"ב. וברוקח סי' קס"ד: בפרק כיצד משתתפין (פ"ח מ"ח) ב' גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. בתוספתא אין מושיבין ב' 4 צ"ל: אין מערבין, ויש שם שירבוב מן הבבא שלעיל, עיי"ש. וג' גזוזטראות 5 בכל הנוסחאות של התוספתא והראשונים הנ"ל כלפנינו, אבל גם בירושלמי שנביא להלן: שלש כצוצריות, מעין גירסת הרוקח בתוספתא. זו למעלה מזו וכו'. ועיין מ"ש להלן.

2זו למעלה מזו וכו'. בד מוסיף: זו למעלה מזו וכו'. וכ"ה בקג"נ, בכי"ל וברשב"א הנ"ל. אבל בכי"ע ובשאר הראשונים הנ"ל כלפנינו.

39. לא ישלשל מן העליונה לתחתונה וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע, בר"מ, בעבוה"ק להרשב"א ובמאירי הנ"ל. וכן בירושלמי פ"ח ה"ח, כ"ה ע"ב: ותני כן שלש כצוצריות זו על גבי זו אסור להשתמש מן העליונה לתחתונה דרך האמצעית וכו'. אבל בקג"נ, כי"ל ורוקח הנ"ל: לא ישלשל מן התחתונה לעליונה דרך וכו'. ועיין מ"ש להלן, שו' 12, ד"ה ובירושלמי בשם מרכבת המשנה.

49-10. שאין משלשלין מרשות וכו'. וכ"ה בכל הנוסחאות 6 בקג"נ בט"ס ברורה: אין שמשלשלין. ובראשונים הנ"ל. אבל בכי"ע: שאין מטלטלין וכו'. וכ"ה להלן, שו' 13, בכי"ו, ולעיל פ"ז סה"א, שו' 11, ולהלן סהי"ג, שו' 45. ובירושלמי הנ"ל: שאין משתמשין וכו'.

510. אבל משלשל הוא מן התחתונה לעליונה וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע, בקג"נ 7 אלא ששם: מן העליונה התחתונה לעליונה, ונמחקה המלה "העליונה". ואפשר שהסופר היה צריך למחוק את המלה לעליונה, וצ"ל שם: מן העליונה לתחתונה, כגי' כי"ל, עיין מ"ש להלן בפנים. וברוקח הנ"ל. וכן בירושלמי הנ"ל: אבל משתמש מן החצר לגג ואינו חושש. אבל בכי"ל: אבל משלשל הוא מן העליונה לתחתונה וכו'. וכ"ה בר"מ, בתוה"ב להרשב"א ובמאירי הנ"ל. ועיין מ"ש בהערה 7.

610-11. שלא כדרך אמצעית. כלומר, משלשל חוצה לה, אעפ"י שהחפץ עובר בסמוך לה, אין אויר אוסר. ועיין מ"ש להלן מן הירושלמי.