תוספתא כפשוטה על עירובין ח:ו
תוספתא כפשוטה על עירובין · Tosefta Kifshutah on Eruvin 8:6
Open in the reader →117-18. גמל שראשו ורובו בפנים אובסין אותו בפנים. וכ"ה בבבלי ב' ב'. ופירשו בתוספות שם ד"ה אובסין, שאובסין לאו דווקא, אלא מלעיטין, שהרי אין אובסין את הגמל בשבת, כמפורש במשנת שבת פכ"ד מ"ג. וכן מפורש בירושלמי פ"י ה"ו, כ"ו ע"ב: תני גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים. ועיין במאירי ב' ב' ובר"מ פט"ו מה' שבת ה"א. ובבבלי שם פירשו שמטעם גזירת הוצאת הכלי אתינן עלה, ודווקא בגמל 9 שצוארו ארוך, ויש לחשוש שיעקם את ראשו לרשות אחרת, ויבוא להוציא את הכלי אחריו. צריך ראשו ורובו, אבל לא בשאר בהמה. אבל מתוך הירושלמי משמע שאין משקין בהמה מבחוץ אם רובה מפנים, מפני שהמים מתגלגלין לפנים, ונראה כאילו מוציא מרשות הרבים לרשות היחיד, עיין מ"ש להלן. ולפיכך אם אין ראשה ורובה מבפנים, אין משקה אותה מבפנים, מפני שנראה כאילו מוציא מרשות היחיד לכרמלית.
218. בחוץ אובסין אותו בחוץ. בבבלי הנ"ל ליתא. ובירושלמי הנ"ל: מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ. כלומר, אם ראשו ורובו מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ, ואסור להוציא את המאכל למעלה מעשרה ולהכניסו לפיו. ושאלו בירושלמי: אין פיו למעלה מעשרה טפחים, כלומר, הרי מוציא מרשות היחיד לרשה"י (אם פיו רחב ארבעה), או למקום פטור (אם אינו רחב ארבעה), ואף כריסו היא למעלה מעשרה, ולמה אסור, כפירוש בעל ק"ע. ונשאר בקושיא. וכנראה שהירושלמי סובר שלא חלקו בין בהמה לבהמה, ובשאר בהמה כריסה היא למטה מעשרה והיא רחבה ד' טפחים, ונמצא מוציא מרשות היחיד לכרמלית, דרך מקום פטור, כלומר מחליף מרשות לרשות דרך מקום פטור, ואסרו בכל הבהמות. ועיין בירושלמי פ"ב ה"ב, כ' ע"א, ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 251. ולירושלמי כאן בעלי חיים פעמים רשות לעצמם, ולאו דווקא אדם (עיין לעיל עמ' 158). ועיין רשב"א שבת ה' א' ותוספ' רי"ד שם ק"ב א'.
318-19. אפוטני כלים פותחין ונועלין בהן. וכ"ה בקג"נ. ובכי"ע: אבוטני וכו'. ובכי"ל: אבטנו כלים וכו'. ובד בטעות: אותן כלים. ובס' האגור לר"ש ג'מע ערך אפטוני, עמ' 31: בתוספתא ערובין אפטוני כלום (צ"ל: כלים) פותחין ונועלין בהן, ושבקרקעות אסורין. ולנכון פירש פרלס שהכוונה למלה φάτνη, והכוונה לגג הכלי וכיסויה. ועיין במלונות היונים בערך מלה זו ובערך φάτνωμα. ובפרקי דר' אליעזר רפכ"ג: וה' אפטניות בצד אורך ימינה של תיבה וה' אפטניות מצד אורך שמאלה של תיבה, והמכניסים אמת המים, נפתחים ונסגרים וכו'. ועיי"ש בפירוש הרד"ל, נ"ב ע"א. ואפשר שבפרקי דר"א אפטניות פירושו רהיטי המים, כפירושה הרגיל של מלה זו ביונית. אבל לפנינו ברור שהכוונה היא לכיסויי הכלים, לחותמות הכלים, עיין להלן. [תיקונים והוספות: בפי׳ למלים קשות של התוספתא בכ״י עתיק 5 עיין מבוא לח"ו, עמ' ט"ו ואילך. אוֹבְטַנֵי כלים, אבואב אלכילים (כלומר, פיות כלים). ועיין מש״ש במקומו בפירוש המלה.] וכנראה, שהברייתא שלנו נסמכה למשנתנו פ"י מ"ח (להלן ה"י): הדלת שבמקצה, וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן וכו'. ופירש"י (ק"א א'): משום דעביד בניין. ואמרו כאן שבגגי הכלים וכיסוייהם לא גזרו משום בניין. ועיין במשנת שבת ספי"ז ובבבלי שם קכ"ו ב'. ועיין להלן ביצה פ"ג שו 46 ואילך.
419. אחרים אומ' אף שבקרקעות וכו'. עיין במקורות שצוינו לעיל בסמוך.