תוספתא כפשוטה על גיטין ב:ג

111-12. כתב בקלפי אגוזין, ובקלפי רמונין, בדם הקרוש, ובחלב הקרוש. וכ"ה בד, ולעיל שבת פי"א ה"ח, עמ' 48, בכל הנוסחאות. אבל בכי"ע כאן ובליקוטין הנ"ל חסר "כתב בקלפי אגוזין ובקלפי רמונין". וכגי' כי"ע כ"ה גם באו"ז ח"א סי' תשי"ז, ק"א סע"ג. ובמשנתנו פ"ב מ"ג: בכל כותבין בדיו, בסם וכו', ובכל דבר שהוא של קיימא. אין כותבין לא במשקים וכו'. ושער הרש"ש (שבת ק"ד ב') שהכוונה לז' משקין שבמכשירין פ"ו מ"ד (וביניהם גם דם וחלב ). ומפרשת התוספתא שהכתב בקליפי אגוזין ורימונין ובדם ובחלב הקרושים כתב של קיימא הוא מפני שאינם משקים, עיין תוספתא טהרות פ"ב ה"ד וה"ה, ובמשנה שם רפ"ג ומ"ש בתס"ר ח"ד, עמ' 53. ועיין מ"ש להלן שורה 17–19, ד"ה ולולא. ועיין מ"ש ע"ז לעיל ח"ג (שבת), עמ' 176. ועיין בטור אה"ע ריש סי' קכ"ה ובב"י שם, ובפרי חדש בשו"ע שם, ולהלן שם, ד"ה סיקרא.

212-13. על עלי זית, על עלי דלעת, על עלי חרוב, על כל דבר שהוא של קיימא וכו'. וכ"ה בליקוטין הנ"ל (כל הברייתא). ובמשנתנו הנ"ל: על הכל כותבין, על העלה של זית, ועל הקרן של פרה וכו'. ולא הזכירה המשנה שאף החומר שנכתב עליו צריך להיות של קיימא, דוגמת החומר שכותבים בו . ואף שעלה של זית של קיימא הוא, הרי אפשר שהמשנה תפסה דוגמא זו מפני שעליו היו רגילים לכתוב, כמו שהראינו לעיל ח"ג (שבת), עמ' 176 הנ"ל. ובר"מ פ"ד מה' גירושין ה"ג לא הזכיר של זית, אלא פסק שכותב וכו' ועל העלין. וכ"ה דעת הרי"ף, הטור והרא"ש שלא הזכירו תוספתא זו, עיין בב"י ובב"ח ריש סי' קכ"ד. אבל עיין בפרי חדש בשו"ע שם סעיף ב', ד"ה ועל העלין, ומ"ש להלן בסמוך. אבל באו"ז הנ"ל, בתוספות כ"א ב', ד"ה על, בתוספות הרא"ש שם, עמ' צ"ב, בהגה"מ להר"מ הנ"ל, בחי' הרמב"ן כ' ב', הריטב"א כ"א ב' (ובשניהם השמטה וחסרון), רבינו ירוחם, ס' חוח, נתיב כ"ד ח"ב, ר"ן פ"ב סי' תכ"ה (במשנה) ובחידושיו כ"א סע"א הביאו תוספתא זו להלכה. והרב המגיד בפ"ד מה' גירושין ה"ז העתיק את הברייתא שלנו, והעיר שהר"מ לא סמך עליה, מפני שלא נזכרה בגמרא. ובמשנתנו כאן אמרו שאין כותבין בדבר שאינו מתקיים, אבל לא הזכירו כלל שאין כותבין על דבר שאינו מתקיים. ובספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 289: מנין עלי קנים, עלי אגוז, עלי זית, עלי חרוב וכו' מה ספר מיוחד שהוא של קיימא, יצא דבר שאינו של קיימא. והוא כבתוספתא כאן. ועיין מה שהאריך בזה בס' דברי אמת, קונטרס ד' בעניין גיטין.

313-14. על עלי חזרין, על עלי בצלים, על עלי כרישין, על עלי ירקות וכו'. וכ"ה בד. וכע"ז במ"מ הנ"ל (בד' חדשים). ובכי"ע: על עלי כרישין, על עלי בצלים, על עלי זרדין ועל עלי ירקות וכו'. וכ"ה הסדר והגירסא בתוספות כ"א רע"ב הנ"ל, אלא ששם הגירסא "ורדין" (או: ורדים) במקום "זרדין" שבכי"ע. ועיין הגירסא והסדר לעיל שבת פי"א ה"ח, עמ' 48, הנ"ל, ובשנו"ס שם, ומ"ש בח"ג, עמ' 176, הנ"ל. ובאו"ז הנ"ל יש כאן השמטה גדולה ע"י הדומות, ובשאר הראשונים מקוצר, לרבות גם אצל הרב המגיד בד' קושטא ובד"ו רפ"ד. ועיין מ"ש על קבוצה זו לעיל ח"ד, עמ' 814.

417. עד שיכתוב בדבר שהוא של קיימא וכו'. לעיל שבת פי"א סה"ח הנ"ל, ירושלמי שם פי"ב רה"ד, י"ג ע"ד.