תוספתא כפשוטה על גיטין ה:י

161-62. וחזר ואמ' לה הרי הן מחולין ליך, לא אמ' כלום. כר' יוחנן בבבלי ע"ד ב'. ועיין מ"ש לעיל שורה 30–31, ד"ה ונחלקו. ולפלא שלא הביאו הראשונים שנתנו ונשאו בזה (חוץ מן המאירי, עיין להלן) את התוספתא שלפנינו.

262-63. כיצד יעשה, יטלם ממנה ויחזור ויתנם לה, ויאמר לה הרי הן מחולין ליך. וכ"ה בד. ובכי"ע: יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר וכו'. ולפי גירסא זו הכוונה לגט, כלומר שיטול ממנה את הגט ויחזור ויתן לה את הגט ויאמר לה וכו'. וכע"ז בליקוטין הנ"ל: 60 עיין לעיל פ"א, הערה 5. יטילנו הימנו(!) ויתננה לה ויאמר וכו'. וגירסא זו אינה נכונה, ולמה לו לומר אח"כ "הרי הן מחולין", יתן לה את הגט סתם, או שיאמר לה הרי זה גיטך מעכשיו, כמפורש לעיל שורה 30–32, עיין מש"ש ד"ה ונחלקו. וברור שהגירסא שלפנינו נכונה, והכוונה שיטול את הכסף ממנה ויחזירם לה כמתנה, וכבר נתקיים התנאי והיא מגורשת למפרע, ואפילו אם נתקרע הגט, או אבד, יש בידו לגרשה למפרע בכגון דא. ועיין בח"ד שבטל גירסא זו, ובמאירי (עיין להלן) מפורש שלא כדבריו. ובמאירי ע"ד ב', עמ' 263: ובתוספתא אמרו כיצד יעשה, יטלם הימנה ויחזור ויקנם לה. ובהערות שם ציין לתוספתא לעיל שורה 30–32, הנ"ל. ובהוצ' שלישית, עמ' 275, תיקן המו"ל בפנים: ויחזור (ויקנם) ויתנה (!) לה, ותיקן ע"פ הברייתא שלעיל סה"ה, עיי"ש, והיא טעות.