תוספתא כפשוטה על כתובות ד:א
תוספתא כפשוטה על כתובות · Tosefta Kifshutah on Ketubot 4:1
Open in the reader →11. יפה כח הבעל מכח האב וכח האב וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע הסדר הפוך: ייפה כוה האב מכח הבעל וכוח הבעל מכח האב. וכן בס' מגילת סתרים לר"ן ובס' יחוסי תו"א שנביא להלן, שו' 23–24, קוראים לפרק שלנו: יפה כח האב. ועיין במשנת נדרים פ"י מ"ב.
21-2. יפה כח הבעל, שהבעל [אוכל פירות בחייה, מה שאי' כן באב]. כ"ה בד, ובכי"ו יש כאן השמטה ע"י הדומות. ובקג"נ נשרדה מבבא זו רק המלה "בחיה", ומכאן שאף שם היתה הלכה זו. ובכי"ע: שבעל אוכל פירות ירושתה בחייה מה שאין כן באב, וכע"ז בריטב"א שנביא להלן. ובמשנתנו פ"ד מ"ד: האב זכאי בבתו וכו', נישאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה. והוא כסיגנון התוספתא כאן לפי גירסת ד. ובמשנתנו ריש פ"ו: וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. ונחלקו הראשונים 1 עיין ברש"י, בתוספות, ברא"ה במאירי, ועוד, בריש פירקין שם, ס"ה ב'. בפירוש משנתנו, והיינו אם יש לנו שם שני דברים: וירושתה, הוא אוכל פירות וכו', כלומר, שירושתה היא של הבעל, וכמו כן הוא אוכל פירות מקניין האשה, כגון שקבלה מתנה, או ירושה; או שאין שם אלא דבר אחד, והיינו: וירושתה הוא 2 המלה "הוא" חסרה בכמה נוסחאות. אוכל פירות בחייה, כלומר, בירושתה הוא אוכל פירות, ועניין ירושת הבעל לא נזכרה במשנתנו שם כלל. 3 עיין בתוספות ס"ה ב', ד"ה וירושתה. וכן פירש רש"י בלשון ראשון, וכן הכריעו בתוספות ועוד. וכן מוכח בירושלמי פ"ו ה"א, ל' ע"ג: למי נצרכה לר' מאיר, אף על גב וכו', זכת האשה זכת בעלה, מודה שאין עליה אלא אוכל פירות בלבד. 4 ועיין בשי"ק שם, ד"ה למי, ובהגהות יפה עינים ס"ה ב'. ובריטב"א ס"ה ב' (והובא גם בשטמ"ק שם): ולא עוד אלא שבתוס' יש סיוע על פי רש"י ז"ל (כלומר, ללשון ראשון הנ"ל) דגרסי' יתר עליו הבעל (נקט לשון משנתנו) שהוא אוכל פירות בירושתה (כעין גי' כי"ע) בחיי', משא"כ באב. ופשיטא שרבינו דייק בלשונו וכתב "סיוע", אבל ראייה אין כאן כלל, שהרי הברייתא שלנו אינה מקבילה לריש מציאת האשה, אלא לפ"ד מ"ד, והיא הוסיפה את הפירוש "ירושתה" למשנתנו, כמו שפירשו המפרשים שם. ובמשנה שברי"ף בריש מציאת האשה (בד"ק ובד"ו): ויורשה ואוכל פירות בחייה, והיא בוודאי כפירוש שני שברש"י, ויש לפנינו שני דברים. ועיין בהפלאה ס"ה ב', תוספ' ד"ה וירושתה, בסוף הדבור. ובספרי זוטא מטות, עמ' 329: בין אב לבתו . יכול יהא זכאי בירושתה משל אבי אמה. ת"ל אלה , באלה הוא זכאי, ואינו זכאי בירושתה משל אבי אמה, מה הוא [עושה], מוכר פירות ולוקח קרקעות. ובכי"ע מוסיף כאן: ר' יוסי בר' יהודה אומ' אף האב. וכן בבבלי מ"ז א': ת"ר האב אינו אוכל פירות בחיי בתו. ר' יוסי בר' יהודה אומר האב אוכל פירות בחיי בתו.