תוספתא כפשוטה על מגילה א:י

139-40. אין בין דם המת לדם תפיסה אלא שדם המת נזיר מגלח עליו וכו'. בכי"ע ובכי"ל: דם תבוסה, והיא היא. וכן בספרי זוטא חוקת מן הגניזה (תרביץ ש"א ס"א), עמ' 18: לרבות דם תפוסה וכו' איזה דם תפוסה וכו', ועיי"ש בהערות. ולהלן אהלות פ"ד הי"ג: ומה בין דם 32 ועיין מ"ש להלן בפנים, שו' 52–53, על הסיגנון של משנת קנים. המיתה לדם תבוסה אלא שדם המיתה נזיר מגלח עליו וכו'. ועיין במשנת אהלות פ"ב מ"ב. ובפ"ג מ"ה שם: איזה דם תבוסה ? המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר רביעית בחייו ורביעית במותו. ניטל מזה ומזה רביעית וכו', איזהו דם תבוסה ? צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם וכו'. ועיין בספרי זוטא חוקת הנ"ל (הוצ' הורוביץ, עמ' 307), ובתוספתא אהלות פ"ד ה"י והי"א ומ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 105. ולעצם העניין צריך לומר שמדברים כאן בנטל רביעית מכאן ורביעית מכאן וכב"ד של אחריהם (תוספתא הנ"ל, בבלי נזיר נ"ג א') שאין הנזיר מגלח בפחות מחצי לוג דם המת, כפירושו הנכון של הגאון בעל סדרי טהרות אהלות, ע"ט ע"ג ד"ה ומה. ולפ"ז שניהם מטמאים מדאורייתא אפילו לשיטת הרמב"ם, כמו שהוכיח הגאון בספרו הנ"ל, מ"ח ע"א תוד"ה כל. ועיין ר"מ פ"ה מה' נזירות הט"ו. 33 ועיין בירושלמי נזיר פ"ז ה"ג ובק"ע ובפ"מ שם (אלא שהגירסא בירושלמי שם משובשת. ובכי"ל שם: אם לקיים. ובכ"י אחר תלוי בין השורות: ללקות). ועיין בלשון הירושלמי להלן שם ספ"ז, נ"ו ע"ד. וצ"ע.

240. וחייבין על טומאת מקדש וקדשיו. בכי"ע ובכי"ל: וחייבין עליו על ביאת מקדש (עיין בשנו"ס). ועיין מ"ש ע"ז להלן בסמוך.

341. ואין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו. וכ"ה בד ולהלן אהלות פ"ד הנ"ל ונזיר פ"ה ה"א בד ובכי"ו, אבל בכי"ע ובכי"ל כאן: ואין חייבין עליו על ביאת מקדש. וכ"ה בכי"ע בתוספתא נזיר הנ"ל, וכן מעתיק משם בס' יחוסי תנאים ואמוראים כת"י ערך יהודה בן פתי הראש, עיין תס"ר ח"ב, עמ' 54 ואילך. והוא לשון משנתנו בנזיר פ"ז מ"ד, וכ"ה בירושלמי שם ה"ג וה"ד כמה פעמים. ועיין גם בתוספתא כלים פ"א ה"ה, ובתס"ר ח"ג, עמ' 33 ואילך, אהלות פ"ט ה"א, תס"ר שם, עמ' 120 ועוד. ואף לפנינו כאן המלה "וקדשיו" הן באשגרה, ועל קדשים חייב אף בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה, עיין בהשגות הראב"ד פ"ג מה' טומאת מת סה"ג, ומאירי נזיר נ"ו ב' ומ"ש בסדרי טהרות מ"ח ע"א הנ"ל.