תוספתא כפשוטה על מגילה א:טז

149-51. אין בין בית המוסגר לבית המוחלט אלא שבית המוסגר מטמא מתוכו והמוחלט מתוכו ומאחריו, זה וזה מטמין בביאה. להלן נגעים פ"ז ה"ד, משנה שם פי"ג מ"ד, והובאה בבבלי יבמות ק"ג ב'. ופירש"י שם: מטמא מתוכו. במגע, ואע"ג דלא נכנס גופו לתוכו דלהוי טמא משום בא אל הבית, אם נגע בכותל מטמא. והמוחלט מטמא אף מאחריו (כלומר, במגע). מטמאין בביאה. אם נכנס דרך ביאה כיון שנכנס רובו לתוכו טמא משום והבא אל הבית, ומקראי נפקא לן בתורת כהנים (מצורע סוף פרק ד', ע"ד ע"א) וכו'. 38 ועיין בתו"כ שם פרש' ה' סהי"א, ע"ג ע"א. ובהגהות הגרי"ד שם (ס"א ע"ב) פירש שהכוונה שאם יש נגע מאחוריו אין הבית טמא, ואינו איפוא עניין לכאן. ולפלא שלא העיר שכן מפורש בתוספות יבמות ק"ג ב' סד"ה מטמא, והרב כתב כן מדעת עצמו, והוסיף: והגם שלא ראיתי כעת להפוסקים שיביאו דין זה וכו'. ועיין בהגהות הרש"ל והב"ח לרש"י, ובמאירי שם, הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 378. והפירוש הפשוט הוא כפירש"י. ועיין בפיה"מ להר"מ נגעים שם ובמפרשים שם, ובחיבורו פט"ז מה' נגעים ה"ב וה"ג, ומ"ש בחזון נחום למשנת נגעים שם.

251. אבנים שיש בהן נגע מטמות מאחוריהן. וכ"ה להלן נגעים פ"ז ה"ד הנ"ל, והובאה בר"ש שם פי"ג מ"ד, ובר"מ פט"ז ה"ב הנ"ל, ועיי"ש בה"ג. ולפי פירש"י הפירוש כפשוטו, שאף בבית המוסגר שאינו מטמא מאחוריו, אם נגע באבנים עצמן שבהן הנגע מטמאות גם מאחוריהן, ועיין בתוספות יבמות ק"ג ב' ד"ה מטמא ובמשנה למלך פט"ז הנ"ל ה"ג, ומ"ש בחזון נחום הנ"ל.

352-53. אין בין נדרים לנדבות אלא שהמקדיש נדרים לבדק הבית ואבדו חייב באחריותן, נדבות אין משלם אלא טובת הנאתן בלבד. במשנתנו פ"א מ"ו: אין בין נדרים לנדבות, אלא שהנדרים חייב באחריותן, ונדבות אין חייב באחריותן. וכע"ז (בסגנון של "מה בין", עיין מ"ש לעיל, שו' 39–40, ד"ה אין בין דם) במשנת קנים פ"א מ"א. וכנראה שהברייתא שלנו נסמכה למשנה ששנתה: מקדיש אדם את קדשיו בין נדרים ובין נדבות, ופירשה התוספתא כאן את ההבדל ביניהם, כמשנת ערכין פ"ח מ"ז. ועיין בבלי תמורה ל"ב א', ל"ב ב'. ועיין ירושלמי ברכות פ"ג ה"א, ו' ע"ב, ובמקבילה בנזיר פ"ז ה"א, נ"ו ע"א, וב"ר פצ"ו (כי"ו), הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 1238.