תוספתא כפשוטה על מגילה א:יח

157-58. אין בין כהן משוח בשמן המשחה המשמש לכהן משיח שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. וכ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל. ובמשנתנו פ"א מ"ט, הוריות פ"ג מ"ד: אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה. ובהוריות מוסיף: זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים ומצווין על הבתולה וכו'. והתוספתא כאן ובבבא השניה מפרשת שההלכה של משנתנו נוהגת בין במשוח בשמן המשחה, בין במרובה בבגדים. וכבר הבאנו לעיל יומא פ"א, שו' 18, ובהערה 28 שם, בשם מרכבת המשנה ועוד שמכאן מוכח שכהן גדול המשמש פירושו הכהן המשרת הקבוע, 39 שלא היו מושחים בשמן המשחה את הכהן שממלא זמנית את מקומו של כהן גדול הקבוע. כשיטת הר"מ, עיין מש"ש. ופר יום הכיפורים וכן עשירית האיפה (כלומר, חביתי כהן גדול שמקריב בכל יום) באים מנכסי הכהן המשמש הקבוע, ואפילו ביום שכהן אחר משמש זמנית במקומו, 40 ועיין מ"ש לעיל יומא, סוף עמ' 725, בשיטת ר' אלחנן, עיי"ש. עיין מ"ש ביומא הנ"ל. אבל בפר הבא על כל המצות שניהם שוים, ואפילו משיח שעבר אם הורה לעצמו ועשה על פי הוראתו מביא פר, כמפורש במשנתנו בהוריות רפ"ג. ועיין בפירוש המיוחס להר"ח הוריות רפ"ב (בגליון ש"ס ראם ח' א'), וכנראה שיש שם ט"ס. ולהלן הוריות פ"ב ה"א (בכי"ע): וכולן נוהגין במשיח שעבר חוץ מיום הכיפו' (כלומר, פר יוה"כ) ועשירית האיפה.

258-59. אין בין מרובה בבגדים משמש למרובה בגדים שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. וכ"ה בכי"ע (בשינוי סדר, כלומר הבבא שלהלן לפני בבא זו). ובד ובכי"ל נשמט ע"י הדומות (מן "אלא פר" עד "אלא פר"). והלכה זו משלימה את משנתנו, עיין מ"ש לעיל.