תוספתא כפשוטה על מגילה ג:א
תוספתא כפשוטה על מגילה · Tosefta Kifshutah on Megillah 3:1
Open in the reader →11. ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים. משנתנו פ"ג מ"ד. ונחלקו בעניינה בבבלי כ"ט ב'. לרב הכוונה לבמדבר רפכ"ח, והוא פרשת קרבן תמיד ור"ח שבא מתרומת השקלים, עיי"ש בבבלי. 1 ועיין בפסיקתא רבתי רפ"י, הוצ' רמא"ש, ל"ג ע"א. ורמא"ש בהע' א' שם משער שהמנהג הקדום היה כרב, להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים שהתמיד בא גם משל יחיד, עיין בריש מגילת תענית ובבלי מנחות ס"ה א'. ולשמואל הכוונה לפרשה כי תשא כמנהגנו. וכל הברייתא בבבלי כ"ט ב'. ולהלן בסמוך שם: תניא כוותיה דשמואל ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין וכו', ועיין במאמר ר' יצחק נפחא שם כ"ט ב'. ועיי"ש ל' סע"א.
21-2. ומפטירין פרשת שקלים שביהוידע הכהן. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע: ומפטירין ביהוידע הכהן, וכ"ה בבבלי כ"ט ב', ל' א' הנ"ל. וכנראה שהנכון לפנינו, ובאו להוציא מלכים ב', י"א, י"ז שבה מסופר שיהוידע טהר את הבית מעבודה זרה (והתחילו להקריב את התמיד לשם), והיא תקביל לפרשת התמיד (אשר תקריבו לה') שבבמדבר כ"ח, לשיטת רב הסובר שהיא היא פרשת שקלים. ופירשה התוספתא "פרשת שקלים" כלומר, בפי"ב שם, ומבואר שם (י"ב, ה') שיהוידע גבה גם כסף עובר, כלומר שקלים לקרבנות, ומהם הקריבו את עולות התמיד (עיין דהי"ב כ"ד, י"ד). ובירושלמי כאן פ"ד סה"ה, ע"ה ע"ב: עד איכן (כלומר, מדלגין בנביא). אמר רבי אחא כגון פרשת יהוידע כהן גדול. ופירושו שהתחילו במ"ב י"א, י"ז (כמנהג הספרדים), ודלגו על ארבעת הפסוקים שבריש פי"ב שם, והתחילו: ויאמר יהואש וכו', כפירושו המוכרח של בעל נחלת יעקב במס' סופרים פי"א.
32-3. אי זו היא שבת ראשונה כל שראש חדש אדר חל להיות בתוכה, אפי' בערב שבת. וכ"ה ("בתוכה") בכל נוסחאות התוספתא, וכ"ה בירושלמי פ"ג ה"ה, ע"ד ע"ב, ובבלי ל' א', בשתי הברייתות. והקשו ממנה למאן דאמר שאם חל ר"ח אדר בערב שבת קורין בשבת שלאחריו, והרי כאן מפורש שערב שבת דינו כתוך השבוע, ומקדימין לקרוא. ותירצו בבבלי: אמר שמואל בה, וכן תנא דבי שמואל בה. כלומר בברייתא של דבי שמואל שנו כאן "בה" במקום "בתוכה". ולפ"ז שבת ראשונה היא שבת שחל בה ר"ח אדר, ואפילו אם חל בערב שבת כאילו חל בשבת שלאחריו. וכן אמרו בירושלמי הנ"ל: תני שמואל מסייעא לרבי אילא (הסובר שמאחרין), והכוונה לתני דבי שמואל שבבבלי הנ"ל ששנה "חל להיות בה", כמו שפירש לנכון הרד"ל במקומו. ובמשנתנו הנ"ל: חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.