תוספתא כפשוטה על נדרים ב:ה
תוספתא כפשוטה על נדרים · Tosefta Kifshutah on Nedarim 2:5
Open in the reader →116. ר' אומ' גדולה מילה, שכל מצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם וכו'. וכ"ה במשנתנו במשנה שבמשניות (ד' נפולי ואילך), במשנה שבבבלי ובכי"מ שם. אבל במשנה הוצ' לו, קויפמן, משנה מן הגניזה, 59 בשנתון של ביה"מ בצינצינטי חי"ב, עמ' 284. במשנה כת"י תימן עם פיה"מ להר"מ, עין יעקב ואגדות התלמוד: ר' מאיר אומר וכו'. והחילופים בין ר' מאיר ור' מצויים מאד בספרות התנאים. ובבבלי ל"ב א': תניא רבי אומר גדולה מלה שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה וכו'. ובכי"מ שם: תני' ר' מאיר אומ' גדול' מילה שאין לך מי שנתעסק במצות בעולם כאברה' אבי' ולא נקר' תמים אל' על שום מיל'. ובאגדות התלמוד: תניא ר' מאיר אומ' גדולה מילה וכו', כגירסת הבבלי בהוצאות שלפנינו. ובעין יעקב: תניא ר' אומר גדולה מלה שאין לך צדיק גמור בעולם כאברהם אבינו, ולא נקרא תמים וכו'. ובכללי המילה לר' יעקב הגוזר, עמ' 7: מס' נדרים. רבי אומר גדולה מצות מילה שכל מצוה שעשה א"א לא נקרא שלם עד שמל עצמו וכו'. ותניא ר' מאיר אומר גדולה מילה לפני המקום שאין לך צדיק גמור כאברהם אבינו בעולם (השוה גירסת ע"י הנ"ל וגי' כי"מ) ולא נקרא תמים אלא ע"ש המילה וכו'. הרי לך שבעין יעקב גרס במשנה "ר' מאיר אומר", ובבבלי "ר' אומר", ור' יעקב הגוזר גרס במשנה "ר' אומר" ובבבלי "ר' מאיר אומר", כגירסת כי"מ, ובאגדות התלמוד גרס בשניהם "ר' מאיר אומר", ולפנינו בשניהם: ר' אומר. ובכל נוסחאות המשנה והתוספתא "לא נקרא שלם", ובכל נוסחאות הברייתא בבבלי "ולא נקרא תמים ". ובפרקי דר"א רפכ"ט (בד' קושטא): והיה תמים וכו' שהערלה טמאה היא מכל הטמאות שנאמ' לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא (ישעי' נ"ב א'), שהערלה מום היא מכל מומים, מול את בשר ערלתך והתהלך לפני והיה תמים. ועיין בס' האשכול ח"ב, הוצ' ר"ח אלבק, עמ' 12, ובכללי המילה לר' יעקב הגוזר, עמ' 8, ועוד. וכן בב"ר פמ"ו, ד', עמ' 461: העבר אותה ובטל המום וכו'. ולשון המשנה יותר מדוייקת, שאין ערלה לא מום 60 וכנראה שמטעם זה כתב ר"י הברצלוני בפירושו לס' יצירה, ריש עמ' 59: וכן אברהם אבינו נקרא תמים בשעה שצוהו המקום על המילה וכו', ולשון תמים הוא לשון מהול וכרות, כענין שכתו' תמו נכרתו (יהושע ג', ט"ז ), ואומר ויחדיו יהיו תמים על ראשו (שמות כ"ו, כ"ד). וכוונתו להוציא מן הפירוש שתמים פירושו כאן שאינו בעל מום. ועיין היטב בבבלי סוטה י' ב'. ולא טומאה מדאורייתא, עיין בתוספות תענית י"ז ב', ד"ה דבר, זבחים ט"ו ב', ד"ה טבול יום, שם ט"ז א', ד"ה אף. ועיין מ"ש לעיל ח"ד (פסחים), עמ' 614. ועיין בילמדנו בס' הליקוטים של גרינהוט ח"ו, עמ' מ"ח (בשם הילקוט וקונטרס אחרון שם) ובמעשה רוקח לר"א בר"י בר' קלונימוס, עמ' נ"ב, סי' ר"ה וסי' ר"ו (בשם הילמדנו).