תוספתא כפשוטה על נדרים ד:א

11-2. הנודר מפירות שנה, אסור מבל פירות שנה, ומותר בעגלים, ובגדיים ובטלאים, ובחלב, ובגוזלות. בירושלמי פ"ז ה"א, מ' ע"ב: הנודר מן כבשה 1 המפרשים הגיהו: מפירות שנה, ולא נראה. אבל מוצא המלה לא נתברר לי, וכנראה, שיש כאן דיבור חקלאי שאינו ידוע לנו, דומיא ד"חפירא", עיין מ"ש להלן שו' 4–5, ד"ה הנודר. וכל הברייתא חסרה בירושלמי כי"ל, ונוספה בגליון ע"י המגיה. מותר בגדיים ובגוזלי' ובחלב. וטלאים לא נזכרו שם. ובבבלי נ"ה ב': הנודר מן פירות השנה וכו' ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות. וכן מעתיק בה' המיוחסות להרי"ף ובכמה מן הראשונים שם. ובשאילתות נשא סי' קכ"א: ומותר בעגלי' (כגי' התוספתא) ובגדיים ובטלאי (צ"ל: ובטלאי') בחלב 2 בד"ח: בטלאי חלב, ואין לגירסא זו יסוד. ועיין מ"ש להלן בפנים. ובביצים ובגזולות וכו'. ואשר להמלה "ובחלב" הרי בבבלי כנראה הכוונה לחלב ממש, והזכירו חלב כשם שהזכירו ביצים. ובירושלמי לא נזכרו טלאים כלל, והוא תמוה. ולפיכך קרוב בעיני ש"חלב" פירושו בירושלמי שם טלאי חלב (כלומר, יונקין, עיין ש"א ז', ט'). והרי ממש קבוצה זו בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב, י"ח ע"ד: אין מעברין לא מפני הגדיים ולא מפני הגוזלין ולא מפני החלב , וכולם סעד לשנה וכו'. ובמקבילה בתוספתא שם (פ"ב ה"ד) ובבבלי שם (י"א א') "הטלאים" במקום "החלב" שבירושלמי. ובתוספתא כאן ספק הוא אם "ובחלב" כוונתו וביונקים (טלאים יונקים), או חלב ממש. ועיין מ"ש לעיל, הערה 2, בשם שאילתות ד"ח.

22. אם אומ' גידולי שנה וכו'. ירושלמי ובבלי נדרים הנ"ל.

33-4. הנודר מן הקיץ, אין אסור אלא מן התאנה בלבד. רבן שמעון בן גמליאל אומ' ענבים בכלל הקיץ. בבבלי ס"א ב': תניא הנודר מפירות הקיץ וכו', ענבים בכלל תאנים . מאי טעמא דת"ק קסבר תאנים מיקצצן בידא, ענבים לא מיקצצן בידא. רשב"ג סבר ענבים נמי כי מירדדן מיקצצן בידא. ובצפנת פענח פ"ט מה' נדרים הי"ב העיר על התוספתא ב"מ פ"ט ה"ה, ואף שם משמע שלרשב"ג דווקא תפוחים ורמונים אינם בכלל שדה קיץ, עיי"ש. ולא מצאתי לא במקרא ולא במשנה וברייתות ולא בתלמוד "קיץ" אלא לתאנים בלבד, 3 במיכה ז', א': כאספי קיץ כעללות בציר. ובת"י כסיופי קיטא, כעוללן בתר בציר. ובתוספתא מעשרות פ"ג הי"ב, עמ' 240, ובמקבילות: אסיפת תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים וכו'. ובח"ב שם, סוף עמ' 704, כתבתי: ושמא אין אסיפת אלא סיפת וכו', כלומר העונה שלא נשארו בשדה אלא סייפות וכו'. ועכשיו נ"ל שאין "אסיפת תאנים" אלא "אספי קיץ" שבמיכה הנ"ל. ושמא במקומו של רשב"ג קראו אף לענבים "קיץ", ובנדרים הלכו אחר לשון בני אדם, והוא הדין לעניין מקח וממכר, עיין בירושלמי כאן רפ"ז, מ' ע"ב. ובירושלמי פ"ח ה"ה, מ"א ע"א: כלכלות. מה כלכלו' של תאיני', כלכלו' של ענבי' ? נישמעינה מן הדא. עד שיקפלו המקצועות. אית לך מימר מקצעות תאני' (ולא) 4 נ"ל למחוק את המלה "ולא", שכן "אית לך מימר" בירושלמי הוא בתמיה. מקצועו' ענבי' וכו'. ובבבלי ס"א ב': תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים, ומיד בסמוך הביאו את הברייתא שלנו.