תוספתא כפשוטה על נדרים ה:ד

122-24. נדר בנזיר בקרבן ובשבועה, פותחין לו פתח אחד על כולן. אם אמ' נדרתי ואיני יודע באי זה משניהם נדרתי, פותחין לו פתח אחד בעל כולם. וכ"ה ("באיזה משניהם וכו' פתח אחד בעל כולם") גם בד. ובכי"ע: ואיני יודע מה נדרתי פותחין לו על כולם. ומלשון זו של כי"ע משמע שיש הבדל בין הרישא ובין הסיפא, וברישא "פתח אחד על כולם", ובסיפא "פותחין לו על כולם". ואעפ"י שאנו יכולים לפרש גירסא זו, מ"מ מחוור יותר שיש כאן השמטה בט"ס, וצריך להשלים בכי"ע גם בסיפא: [פתח אחד] על כולם. וכן בר"מ פ"ד מה' נדרים הי"ב: נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה, או שנדר ואין ידוע באי זה מהן נדר, פתח אחד לכולן. וברור שגרס כגירסא שלפנינו. והכוונה שפותחים לו בפתח אחד לכולם, כלומר אילו ידעת כך וכך לא היית נודר לא בנזיר ולא בשבועה ולא בקרבן, 21 הסדר של התוספתא הוא לאו בדווקא, עיין ירושלמי פ"א ה"א, ל"ו ע"ד, ור"ן כאן י"ח א', והר"מ נקט את לשון התוספתא. ואין צורך בפתח מיוחד לכל אחד ואחד, ומתירים לו התרה אחת לכולם. וכן אם אמר שנדר באחד מהם ושכח במה נדר, והוא צריך לנהוג באיסור בכולם מחמת ספק, פותחין לו פתח אחד כנ"ל. ועיין מ"ש להלן פ"ו, שו' 2–3, סד"ה ובבבלי, וד"ה ובשו"ת המיוחסות. ועיין בשו"ת הרלב"ח סי' קל"ט.